שיעור 18

אֶתְמוֹל לָמַדְנוּ שְׁנֵי נְתוּנִים נוֹסָפִים (מִתּוֹךְ 7) שֶׁבִּגְלָלָם יָכֹל אָדָם לָתֵת אֵמוּן מָלֵא בְּמִישֶׁהוּ אַחֵר וְלִבְטֹחַ בּוֹ לַחֲלוּטִין.

הַיּוֹם נַמְשִׁיךְ וְנִלְמַד שְׁלוֹשָׁה גּוֹרְמִים נוֹסָפִים שֶׁאֲמוּרִים לִהְיוֹת בְּמִי שֶׁבּוֹטְחִים בּוֹ.

הַנָּתוּן הַחֲמִישִׁי: הֶכֵּרוּת אֲרֻכַּת טְוָח. מִי שֶׁבּוֹטְחִים בּוֹ מַכִּיר אֶת הָאָדָם מִתְּחִלַּת יְצִירָתוֹ וּלְאֹרֶךְ כָּל חַיָּיו - מֵאָז יַנְקוּתוֹ, וְעַד הֱיוֹתוֹ יֶלֶד, נַעַר, וְבוֹגֵר עַד סוֹף יָמָיו. אִם הֶכֵּרוּתָם הַמְּמֻשֶּׁכֶת הוֹכִיחָה אֶת עַצְמָהּ, וְאָדָם זֶה הֵיטִיב עִמּוֹ בֶּעָבָר וְהֶעֱנִיק לוֹ תּוֹעֶלֶת קְבוּעָה - יוּכַל לִסְמֹךְ עָלָיו בְּשֶׁל הַנִּסָּיוֹן הַטּוֹב שֶׁהָיָה לוֹ עִמּוֹ. 

הַנָּתוּן הַשִּׁשִּׁי: הֱיוֹתוֹ נָתוּן כֻּלּוֹ רַק בְּיַד חֲבֵרוֹ זֶה, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יוּכַל שׁוּם אָדָם לֹא לְהַזִּיק לוֹ וְלֹא לְהוֹעִיל לוֹ, לֹא לְהֵיטִיב עִמּוֹ וְלֹא לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ אֶת הַנֶּזֶק, מִלְּבַד אָדָם זֶה שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ. הָאָדָם נָתוּן בְּיַד חֲבֵרוֹ כִּבְיָכוֹל כְּמוֹ שֶׁנָּתוּן הָאָסִיר בְּבֵית הָאֲסוּרִים בִּידֵי אֲדוֹנָיו. (אִם יָשִׂים הָאָדָם מִבְטַחוֹ גַּם בָּאֲחֵרִים,  יִהְיֶה כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר מֵאָדוֹן אֶחָד - וְעַל עִנְיָן זֶה מַרְחִיב הַמְּחַבֵּר אֶת הַדִּבּוּר בַּפֶּרֶק הַבָּא, פֶּרֶק ג'). וְכַאֲשֶׁר גּוֹרָלוֹ נָתוּן בִּידֵי מִי שֶׁבָּטַח בּוֹ בִּלְבַד, הֲרֵי שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ וְסוֹמֵךְ עָלָיו עוֹד יוֹתֵר.

הַנָּתוּן הַשְּׁבִיעִי: מִי שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ הוּא נְדִיב לֵב וּבַעַל חֶסֶד, הוא מַשְׁפִּיעַ טוֹבָה לְמִי שֶׁרָאוּי לְכָךְ וְגַם לְמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְטוֹבוֹתָיו, ונְדִיבוּתוֹ מַתְמִידָה וּמִתְמַשֶּׁכֶת, וְאֵינָהּ נִפְסֶקֶת.

 

וְעַתָּה נִקְרָא אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "חוֹבַת הַלְּבָבוֹת"

וְהַחֲמִישִׁית - שֶׁיִּהְיֶה מִתְיַחֵד בְּהַנְהָגַת הַבּוֹטֵחַ עָלָיו מִתְּחִלַּת הֲוָיָתוֹ - וְגִדּוּלוֹ - וְיַנְקוּתוֹ - וְנַעֲרוּתוֹ - וּבַחֲרוּתוֹ - וִישִׁישׁוּתוֹ - וְזִקְנָתוֹ - עַד תַּכְלִית עִנְיָנוֹ.

וּכְשֶׁיִּתְבָּרֵר כָּל זֶה מִמֶּנּוּ לַבּוֹטֵחַ, יִתְחַיֵּב שֶׁתָּנוּחַ נַפְשׁוֹ עָלָיו, וְיִשָּׁעֵן עָלָיו, בַּעֲבוּר מָה שֶׁקָּדַם לוֹ עָלָיו, מִן הַטּוֹבוֹת הָעוֹדְפוֹת, וְהַתּוֹעֲלִיּוֹת הַמַּתְמִידוֹת. וְיִהְיֶה זֶה מְחַיֵּב חֶזְקַת בִּטְחוֹנוֹ בּוֹ.

וְהַשִּׁשִּׁית - שֶׁיִּהְיֶה עִנְיָן הַבּוֹטֵחַ כֻּלּוֹ מָסוּר בְּיָדוֹ, וְלֹא יוּכַל אָדָם לְהַזִּיקוֹ וּלְהוֹעִילוֹ, וְלֹא לְהֵטִיב אֵלָיו, וְלֹא לִדְחוֹת נֶזֶק מֵעָלָיו, זוּלָתוֹ, כָּעֶבֶד הָאָסוּר, אֲשֶׁר הוּא בְּבֵית הַבּוֹר בִּרְשׁוּת אֲדוֹנָיו.

וּכְשֶׁיִּהְיֶה הַבּוֹטֵחַ בִּרְשׁוּת מִי שֶׁבָּטַח עָלָיו עַל הָעִנְיָן הַזֶּה - יִהְיֶה יוֹתֵר רָאוּי לִבְטֹחַ עָלָיו.

וְהַשְּׁבִיעִית - שֶׁיִּהְיֶה מִי שֶׁבָּטַח עָלָיו בְּתַכְלִית הַנְּדִיבוּת וְהַחֶסֶד, לְמִי שֶׁרָאוּי לוֹ וּלְמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ, וְתִהְיֶה נְדִיבוּתוֹ מַתְמֶדֶת וְחַסְדּוֹ נִמְשַׁךְ, לֹא יִכָּרֵת וְלֹא יִפָּסֵק.

 

חזרה-פתיחה

הַנָּתוּן הַחֲמִישִׁי: הֶכֵּרוּת אֲרֻכַּת טְוָח.  מִי שֶׁבּוֹטְחִים בּוֹ מַכִּיר אֶת הָאָדָם לְאֹרֶךְ כָּל חַיָּיו -  מֵאָז יַנְקוּתוֹ, וְעַד הֱיוֹתוֹ יֶלֶד, נַעַר, ובוֹגֵר עַד סוֹף יָמָיו. אִם הֶכֵּרוּתָם הַמְּמֻשֶּׁכֶת הוֹכִיחָה אֶת עַצְמָהּ, הֲרֵי שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ מִנִּסְיוֹנוֹ שֶׁאָדָם זֶה הֵיטִיב עִמּוֹ בֶּעָבָר בִּקְבִיעוּת.

הַנָּתוּן הַשִּׁשִּׁי: הֱיוֹתוֹ נָתוּן רַק בְּיַד חֲבֵרוֹ זֶה, וְלֹא יוּכַל שׁוּם אָדָם לֹא לְהַזִּיק לוֹ וְלֹא לְהוֹעִיל לוֹ, לֹא לְהֵיטִיב עִמּוֹ וְלֹא למנע מִמֶּנּוּ אֶת הַנֶּזֶק, מִלְּבַד אָדָם זֶה שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ. הָאָדָם נָתוּן בְּיָדָיו כְּמוֹ שֶׁנָּתוּן הָאָסִיר בְּבֵית הָאֲסוּרִים בִּידֵי אֲדוֹנָיו. (שֶׁהֲרֵי אִם אֵינוֹ בּוֹטֵחַ רַק בּוֹ, יָשִׂים מִבְטַחוֹ גַּם בָּאֲחֵרִים). וְכַאֲשֶׁר גּוֹרָלוֹ נָתוּן בִּידֵי מִי שֶׁבָּטַח בּוֹ בִּלְבַד, הֲרֵי הוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ וְסוֹמֵךְ עָלָיו עוֹד יוֹתֵר.

הַנָּתוּן הַשְּׁבִיעִי: מִי שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ הוּא נְדִיב לֵב וּבַעַל חֶסֶד, מַשְׁפִּיעַ טוֹבָה לְמִי שֶׁרָאוּי לְכָךְ וְגַם לְמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְטוֹבוֹתָיו. וּנְדִיבוּתוֹ מַתְמִידָה וּמִתְמַשֶּׁכֶת, וְאֵינָהּ נִפְסֶקֶת.

הַנָּתוּן הַחֲמִישִׁי: הֶכֵּרוּת אֲרֻכַּת טְוָח של מִי שֶׁבּוֹטְחִים בּוֹ, שיודע אותו  לְאֹרֶךְ כָּל חַיָּיו - מִיַּנְקוּתוֹ עַד סוֹף יָמָיו. אִם הֶכֵּרוּתָם הַמְּמֻשֶּׁכֶת הוֹכִיחָה אֶת עַצְמָהּ, הֲרֵי שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ מִנִּסְיוֹנוֹ שֶׁאָדָם זֶה הֵיטִיב לו בֶּעָבָר, דָּבָר שֶׁמְּחַיֵּב אוֹתוֹ שֶׁיִּבְטַח בּוֹ.

הַנָּתוּן הַשִּׁשִּׁי: הֱיוֹתוֹ נָתוּן רַק בְּיַד חֲבֵרוֹ זֶה, כְּאָסִיר בְּבֵית הָאֲסוּרִים בִּידֵי אֲדוֹנָיו, וְלֹא יוּכַל שׁוּם אָדָם לֹא לְהַזִּיק לוֹ אוֹ לְהוֹעִיל לוֹ, לְהֵיטִיב עִמּוֹ אוֹ לְהָגֵן עָלָיו מִלְּבַד אָדָם זֶה שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ. כַאֲשֶׁר גּוֹרָלוֹ נָתוּן בִּידֵי מִי שֶׁבָּטַח בּוֹ בִּלְבַד, הֲרֵי שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ וְסוֹמֵךְ עָלָיו עוֹד יוֹתֵר.

הַנָּתוּן הַשְּׁבִיעִי: מִי שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ הוּא נְדִיב לֵב וּבַעַל חֶסֶד, מַשְׁפִּיעַ טוֹבָה לְמִי שֶׁרָאוּי לְכָךְ וְגַם לְמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְטוֹבוֹתָיו. וּנְדִיבוּתוֹ מַתְמִידָה וּמִתְמַשֶּׁכֶת, וְאֵינָהּ נִפְסֶקֶת.

 

הַנָּתוּן הַחֲמִישִׁי: מִי שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ מַכִּיר אוֹתוֹ לְאֹרֶךְ כָּל חַיָּיו וְהֵיטִיב עִמּוֹ מֵאָז וּמִתָּמִיד. נִסְיוֹנוֹ הָטוב בעבר מְחַיֵּב אוֹתוֹ לִבְטֹחַ בּוֹ.

הַנָּתוּן הַשִּׁשִּׁי: הֱיוֹתוֹ נָתוּן רַק בְּיַד חֲבֵרוֹ הַזֶּה, וְלֹא יוּכַל שׁוּם אָדָם לֹא לְהַזִּיק לוֹ אוֹ לְהוֹעִיל לוֹ, לְהֵיטִיב עִמּוֹ אוֹ לְהָגֵן עָלָיו, מִלְּבַד אָדָם זֶה שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ.

הַנָּתוּן הַשְּׁבִיעִי: מִי שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ הוּא נְדִיב לֵב וּבַעַל חֶסֶד הַמֵּיטִיב תָּמִיד לְמִי שֶׁרָאוּי לְכָךְ וְגַם לְמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְטוֹבוֹתָיו.

הַנָּתוּן הַחֲמִישִׁי: מִי שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ מַכִּיר אוֹתוֹ לְאֹרֶךְ כָּל חַיָּיו וְהֵיטִיב עִמּוֹ מֵאָז וּמִתָּמִיד.

הַנָּתוּן הַשִּׁשִּׁי: הֱיוֹתוֹ נָתוּן רַק בְּיַד חֲבֵרוֹ זֶה, וְלֹא יוּכַל שׁוּם אָדָם לְהַזִּיק לוֹ אוֹ לְהוֹעִיל לוֹ מִלְּבַד אָדָם זֶה שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ.

הַנָּתוּן הַשְּׁבִיעִי: מי שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ הוּא נְדִיב לֵב וּבַעַל חֶסֶד הַמֵּיטִיב לַכֹּל, וּנְדִיבוּתוֹ מַתְמֶדֶת וְנִמְשֶׁכֶת.

 

 

סִיַּמְנוּ לִלְמֹד אֶת שִׁבְעַת הַתְּנָאִים שֶׁבְּהִמָּצְאָם אָדָם יָכֹל לִבְטֹחַ לַחֲלוּטִין בְּאָדָם אַחֵר. הָבָה נְסַכֵּם אוֹתָם בִּקְצָרָה:

  1. הָרַחֲמִים, הַחֶמְלָה וְהָאַהֲבָה. כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁחֲבֵרוֹ מְרַחֵם וְחוֹמֵל עָלָיו, הוּא סוֹמֵךְ עָלָיו שֶׁיִּדְאַג לוֹ וְיִטְרַח לְמַעֲנוֹ.
  2. שִׂימַת לֵב תְּמִידִית לְכָל עִנְיָנָיו. הָאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁבְּנוֹסָף לְאַהֲבָתוֹ, חֲבֵרוֹ אֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ וּמִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ, וְאֵינוֹ מִתְעַצֵּל לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשׁוֹתָיו, אֶלָּא הוּא מִזְדָּרֵז לַעֲשׂוֹתָן.
  3. חֲבֵרוֹ חָזָק, כָּךְ שֶׁלֹּא נִתָּן לְנַצְּחוֹ אוֹ לְעָצְרוֹ.
  4. חֲבֵרוֹ מַכִּיר אֶת כָּל עִנְיָנָיו וְשִׁקּוּלָיו, הַגְּלוּיִים וְהַנִּסְתָּרִים, וְהַבּוֹטֵחַ בּוֹ יָכֹל לִסְמֹךְ עָלָיו שֶׁיַּעֲשֶׂה בֶּאֱמֶת אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר עבוּרוֹ.
  5. הֶכֵּרוּת אֲרֻכַּת טְוָח - שֶׁמַכִּיר אוֹתוֹ לְאֹרֶךְ כָּל חַיָּיו וְהֵיטִיב עִמּוֹ מֵאָז וּמִתָּמִיד. נִסְיוֹן הֶעָבָר מחַיֵּב אוֹתוֹ לִבְטֹחַ בּוֹ.
  6. הֱיוֹתוֹ נָתוּן רַק בְּיַד חֲבֵרוֹ הַזֶּה, וְלֹא יוּכַל שׁוּם אָדָם לֹא לְהַזִּיק לוֹ אוֹ לְהוֹעִיל לוֹ, לְהֵיטִיב עִמּוֹ אוֹ לְהָגֵן עָלָיו מִלְּבַד אָדָם זֶה שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ.
  7. הֱיוֹתוֹ נְדִיב לֵב וּבַעַל חֶסֶד הַמֵּיטִיב תָּמִיד לְמִי שֶׁרָאוּי לְכָךְ וְגַם לְמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְטוֹבוֹתָיו.

 

נמשיך מחר, בעז"ה