שיעור 28

אָנוּ לוֹמְדִים עַתָּה אֶת הַ"הַקְדָּמוֹת", שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵן בְּרוּרוֹת לָאָדָם, בִּטְחוֹנוֹ בַּה' הוּא שָׁלֵם. אֶתְמוֹל לָמַדְנוּ אֶת הַהַקְדָּמָה הַשְּׁלִישִׁית - הָאֱמוּנָה בַּה' לְבַדּוֹ. עַל הָאָדָם לִבְטֹחַ בַּה' לְבַדּוֹ, וְאַל יִבְטַח בַּה' בְּשֻׁתָּפוּת עִם בִּטָּחוֹן בְּדָבָר נוֹסָף, כִּי כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה זֹאת הוּא מְאַבֵּד אֶת בִּטְחוֹנוֹ בַּה'. כְּאָדָם הַמְּמַנֶּה שְׁנֵי מְמֻנִּים לְתַפְקִיד אֶחָד - הַמִּנּוּי הַכָּפוּל רַק יְקַלְקֵל וְהַתַּפְקִיד לֹא יִתְבַּצֵּעַ כָּרָאוּי, כָּךְ הַדָּבָר אִם אָדָם בּוֹטֵחַ בַּה' וְגַם עַל זוּלָתוֹ בִּטְחוֹנוֹ יִפָּגֵם.

הַיּוֹם נִלְמַד בְּעֶזְרַת ה' אֶת הַהַקְדָּמָה הָרְבִיעִית, הָעוֹסֶקֶת בְּהִשְׁתַּדְּלוּת הָאָדָם בִּנְחִישׁוּת לַעֲשׂוֹת מָה שה' דּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ.

הַהַקְדָּמָה הָרְבִיעִית הִיא הַהַקְפָּדָה וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת  לְקַיֵּם אֶת מָה שֶׁה' צִוָּהּ: יִשְׁתַּדֵּל הָאָדָם לַעֲבֹד אֶת ה' וִיקַיֵּם מִצְווֹתָיו, וְיזָּהֵר בַּדְּבָרִים שֶׁה' אָסַר לַעֲשׂוֹתָם וְהִזְהִיר מִפְּנֵיהֶם, וְיַעֲשֶׂה כָּל מָה שֶׁה' מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ. כְפִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כָּל מָה שֶׁה' דּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ - כָּךְ כַּאֲשֶׁר הוּא יְבַקֵּשׁ דְּבַר מָה מה', הקב"ה יְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ חז"ל בְּפִרְקֵי אָבוֹת: "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ" (ב ד).

לְעֻמַּת זֹאת, מִי שֶׁבּוֹטֵחַ בַּה', אַךְ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלוֹ וּמַמְרֶה אֶת צִוּוּיוֹ, נוֹהֵג בְּטִפְּשׁוּת. אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר אֶת חֹסֶר הַהִגָּיוֹן בִּפְעֻלָּתוֹ כָּךְ: כְּשֶׁאָדָם מְמַנֶּה מִישֶׁהוּ לְתַפְקִיד מְסֻיָּם, אוֹ כְּשֶׁהוּא אוֹסֵר עַל פּוֹעֵל שֶׁלּוֹ דָּבָר מְסֻיָּם, וְהַמְּמֻנֶּה עוֹבֵר עַל צִוּוּי הָאָדוֹן, וְהַדָּבָר נוֹדַע לָאָדוֹן - הַתּוֹצָאָה בְּרוּרָה; אִי עֲמִידָתוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל בִּתְנָאֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדוֹן הִיא סִבָּה מְסַפֶּקֶת לְסֵרוּבוֹ שֶׁל הָאָדוֹן לְהֵעָנוֹת לְבַקָּשׁוֹתָיו.
וְאִם כָּךְ אֵצֶל בָּשָׂר וָדָם, קַל וְחֹמֶר כַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ בּוֹטֵחַ בַּה'. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַמְרֶה אֶת רְצוֹנוֹ, אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת הַמִּצְווֹת, שֶׁהֻבְטַח שָׂכָר לִמְקַיְּמִים אוֹתָן וְעֹנֶשׁ לָעוֹבְרִים עֲלֵיהֶן. הֲרֵי בָּרוּר שֶׁתִּקְוָתוֹ שֶׁבַּקָּשׁוֹתָיו תִּתְמַלֶּאנָה תִּתְאַכְזֵב, וְלֹא יִהְיֶה רָאוּי לְהִקָּרֵא בּוֹטֵחַ בַּה', אֶלָּא יִהְיֶה כְּמוֹ מִי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: "כִּי מַה-תִּקְוַת חָנֵף, כִּי יִבְצָע; כִּי יֵשֶׁל אֱלוֹהַּ נַפְשׁוֹ. הֲצַעֲקָתוֹ יִשְׁמַע אֵל" (איוב כז ח-ט). בְּאֹפֶן זֶה מְּתָאֵר הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ אֶת הַחוֹטְאִים הַמַּעֲמִידִים פְּנֵי יְשָׁרִים וּמַגִּיעִים לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ: "הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף, וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל... וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי, בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו... הַמְעָרַת פָּרִצִים, הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו" (ירמיהו ז ט-יא). הֵן ה' יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם, וְאֵיךְ תָּעֵזּוּ פָּנִים לָבוֹא לְבֵיתוֹ בְּעוֹד אַתֶּם עוֹבְרִים עַל מִצְווֹתָיו.

 

וְעַתָּה נִקְרָא אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "חוֹבַת הַלְּבָבוֹת"

וְהַהַקְדָּמָה הָרְבִיעִית, שֶׁתִּהְיֶה הַשְׁגָּחָתוֹ חֲזָקָה וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ גְּדוֹלָה, לְקַיֵּם מָה שֶׁחִיְּבוֹ בּוֹ הַבּוֹרֵא מֵעֲבוֹדָתוֹ, וְלַעֲשׂוֹת מִצְווֹתָיו, וּלְהִזָּהֵר מֵאֲשֶׁר הִזְהִירוֹ מִמֶּנּוּ, כְּפִי מָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַבּוֹרֵא מַסְכִּים לוֹ בְּמָה שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ עָלָיו בּוֹ. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ" (אבות ב ד). וְאָמַר הַכָּתוּב: "בְּטַח בַּה'   וַעֲשֵׂה-טוֹב; שְׁכָן-אֶרֶץ, וּרְעֵה אֱמוּנָה" (תהילים לז ג). וְאָמַר: "טוֹב יְהוָה לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ" (איכה ג כה).

אֲבָל מִי שֶׁיִּבְטַח עַל הַבּוֹרֵא - וְהוּא מַמְרֶה אוֹתוֹ, כַּמָּה הוּא סָכָל, וְכַמָּה דַּעְתּוֹ חֲלוּשָׁה וְהַכָּרָתוֹ! כִּי הוּא רוֹאֶה, כִּי מִי שֶׁנִּתְמַנָּה לוֹ מִבְּנֵי אָדָם עַל דְּבַר, כְּשֶׁהוּא מְצַוֶּה אוֹתוֹ לְהִתְעַסֵּק בְּצֹרֶךְ מִצְרָכָיו, אוֹ מַזְהִיר אוֹתוֹ מִדָּבָר, וְיַעֲבֹר עַל מִצְווֹתָיו וְיַגִּיעַ לַמְּמַנֶּה עוֹבְרוֹ עַל מִצְוָתוֹ - כִּי יִהְיֶה הַסִּבָּה הַחֲזָקָה, לְהִמָּנַע מִמֶּנּוּ לְהֵעָשׂוֹת מָה שֶׁבָּטַח עָלָיו בּוֹ.

כָּל שֶׁכֵּן - מִי שֶׁעָבַר עַל חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וּמִצְווֹתָיו, אֲשֶׁר יַעַד וְהוֹעִיד עֲלֵיהֶם, שֶׁתִּהְיֶה תּוֹחֶלֶת הַבּוֹטֵחַ עָלָיו נִכְזְבָה - כְּשֶׁיַּמְרֵהוּ, וְלֹא יִהְיֶה רָאוּי לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם בּוֹטֵחַ בָּאֱלֹהִים. אַךְ הוּא כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "כִּי מַה-תִּקְוַת חָנֵף, כִּי יִבְצָע; כִּי יֵשֶׁל אֱלוֹהַּ נַפְשׁוֹ.  הֲצַעֲקָתוֹ יִשְׁמַע אֵל" (איוב כז ח-ט). וְאָמַר: "הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף, וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל" (ירמיהו ז ט). וְאָמַר: "וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי, בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו" (שם, פסוק י). וְאָמַר: "הַמְעָרַת פָּרִצִים, הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו" (שם פסוק יא).

 

חזרה-פתיחה

הַהַקְדָּמָה הָרְבִיעִית הִיא הַהִשְׁתַּדְּלוּת לְקַיֵּם אֶת מָה שֶׁה' צִוָּהּ: שֶׁיַּעֲבֹד אוֹתוֹ הָאָדָם וִיקַיֵּם מִצְווֹתָיו, וְיִזָּהֵר בַּדְּבָרִים שֶׁה' אָסַר לַעֲשׂוֹתָם וְהִזְהִיר מִפְּנֵיהֶם, וְיַעֲשֶׂה כָּל מָה שֶׁה' מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ. וּכְפִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כָּל מָה שֶׁה' דּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ - כָּךְ כַּאֲשֶׁר הוּא יְבַקֵּשׁ דְּבַר מָה מה', הקב"ה יְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ חז"ל בְּפִרְקֵי אָבוֹת: " עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ" (ב ד).

לְעֻמַּת זֹאת מִי שֶׁבּוֹטֵחַ בַּה' אַךְ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלוֹ, נוֹהֵג בְּטִפְּשׁוּת. כִּי הֲרֵי כְּשֶׁאָדָם מְמַנֶּה מִישֶׁהוּ לְתַפְקִיד מְסֻיָּם, אוֹ אוֹסֵר עַל פּוֹעֵל שֶׁלּוֹ דָּבָר מְסֻיָּם, והַפּוֹעֵל אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת הַהוֹרָאוֹת, וְהאָדוֹן יוֹדֵעַ זֹאת, - בָּרוּר שֶׁחֹסֶר הַצִּיּוּת שֶׁל הַפּוֹעֵל הוּא הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁאֲדוֹנוֹ לֹא יִתֵּן לוֹ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ.

כָּךְ גַּם בַּעַל הַבִּטָּחוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַמְרֶה אֶת רְצוֹן ה', והוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת הַמִּצְווֹת, שֶׁהֻבְטַח שָׂכָר לִמְקַיְּמִים אוֹתָן וְעֹנֶשׁ לָעוֹבְרִים עֲלֵיהֶן. הֲרֵי בָּרוּר שֶׁבַּקָּשׁוֹתָיו לֹא תִּתְמַלֶּאנָה, וְלֹא יִהְיֶה רָאוּי לְהִקָּרֵא בּוֹטֵחַ בַּה'  , אֶלָּא יִהְיֶה כְּמוֹ מִי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: "כִּי מַה-תִּקְוַת חָנֵף, כִּי יִבְצָע; כִּי יֵשֶׁל אֱלוֹהַּ נַפְשׁוֹ.  הֲצַעֲקָתוֹ יִשְׁמַע אֵל" (איוב כז ח-ט). וְכֵן כְּפִי שֶׁמְּתָאֵר הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ אֶת הַחוֹטְאִים הַמַּעֲמִידִים פְּנֵי יְשָׁרִים וּמַגִּיעִים לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ: "הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף, וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל... וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי, בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו... הַמְעָרַת פָּרִצִים, הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה ?..." (ירמיהו ז ט-יא). הֵן ה' יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם, וְאֵיךְ תָּעֵזּוּ פָּנִים לָבוֹא לְבֵיתוֹ בְּעוֹד אַתֶּם עוֹבְרִים עַל מִצְווֹתָיו?!

 

הַהַקְדָּמָה הָרְבִיעִית הִיא הַהִשְׁתַּדְּלוּת לְקַיֵּם אֶת מָה שֶׁה' צִוָּהּ: שֶׁיקַיֵּם הָאָדָם מִצְווֹתָיו, וְהיזָּהֵר בַּדְּבָרִים שֶׁה' אָסַר אוֹתָם, וְיַעֲשֶׂה כָּל מָה שֶׁה' מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ. כָּךְ כַּאֲשֶׁר הוּא יְבַקֵּשׁ דְּבַר מָה מה', הקב"ה יְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ, כְּפִי שֶׁכָּתוּב בְּפִרְקֵי אָבוֹת: "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ " (ב ד).

טִפְּשִׁי לִבְטֹחַ בַּה'   בלֹא לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ. כִּי הֲרֵי כְּשֶׁאָדָם מְמַנֶּה מִישֶׁהוּ לְתַפְקִיד מְסֻיָּם, אוֹ אוסר עַל עוֹבֵד שֶׁלּוֹ דָּבָר מְסֻיָּם, והַפּוֹעֵל אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת הַהוֹרָאוֹת, וְלָאָדוֹן נוֹדַע הַדָּבָר - חֹסֶר הַצִּיּוּת שֶׁל הָעוֹבֵד הוּא הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁאֲדוֹנוֹ לֹא יִתֵּן לוֹ אֶת בַּקָּשָׁתוֹ.

כָּךְ גַּם בַּעַל הַבִּטָּחוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַמְרֶה אֶת רְצוֹן ה', ואֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת הַמִּצְווֹת, שֶׁהֻבְטַח שָׂכַר עַל קִיּוּמָן וְעֹנֶשׁ על הֲפָרָתָן. הֲרֵי בָּרוּר שֶׁבַּקָּשׁוֹתָיו לֹא תִּתְמַלֶּאנָה, וְלֹא יִהְיֶה רָאוּי לְהִקָּרֵא בּוֹטֵחַ בַּה', אֶלָּא יִהְיֶה כְּמוֹ מִי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: "כִּי מַה-תִּקְוַת חָנֵף, כִּי יִבְצָע; כִּי יֵשֶׁל אֱלוֹהַּ נַפְשׁוֹ.  הֲצַעֲקָתוֹ יִשְׁמַע אֵל" (איוב כז ח-ט).

הַהַקְדָּמָה הָרְבִיעִית הִיא הַהִשְׁתַּדְּלוּת לְקַיֵּם אֶת מָה שֶׁה' צִוָּהּ: לְקַיֵּם מִצְווֹתָיו וּלְהִזָּהֵר בַּדְּבָרִים שֶׁה' אָסַר. וּכְפִי שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה כָּל מָה שֶׁה' דּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ - כָּךְ כַּאֲשֶׁר הוּא יְבַקֵּשׁ דְּבַר מָה מה', הקב"ה יְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ.

לְעֻמַּת זֹאת טִפְּשִׁי לִבְטֹחַ בַּה' אַךְ לֹא לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ. כִּי הֲרֵי כְּשֶׁאָדָם מְמַנֶּה מִישֶׁהוּ לְתַפְקִיד מְסֻיָּם אַךְ הַפּוֹעֵל אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת הַהוֹרָאוֹת, וְלָאָדוֹן נוֹדַע הַדָּבָר - חֹסֶר הַצִּיּוּת שֶׁל הַפּוֹעֵל הוּא הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁאֲדוֹנוֹ לֹא יִתֵּן לוֹ אֶת בַּקָּשָׁתוֹ.

כָּךְ גַּם בַּעַל הַבִּטָּחוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַמְרֶה אֶת רְצוֹן ה', ואֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת הַמִּצְווֹת, שֶׁה' הִבְטִיחַ שָׂכַר עַל קִיּוּמָן וְעֹנֶשׁ לַהֲפָרָתָן. הֲרֵי בָּרוּר שֶׁבַּקָּשׁוֹתָיו לֹא תִּתְמַלֶּאנָה, וְלֹא יִהְיֶה רָאוּי לְהִקָּרֵא עוֹד בּוֹטֵחַ בַּה'  .

 

הַהַקְדָּמָה הָרְבִיעִית הִיא הַהִשְׁתַּדְּלוּת לְקַיֵּם אֶת מָה שֶׁה' צִוָּהּ: לְקַיֵּם מִצְווֹתָיו וּלְהִזָּהֵר בַּדְּבָרִים שֶׁה' אָסַר. שֶׁאִם לֹא יִנְהַג כֵּן הָאָדָם, יִהְיֶה כְּפוֹעֵל שֶׁהִמְּרָה אֶת הַהוֹרָאוֹת שֶׁקִּבֵּל מֵאֲדוֹנוֹ. וַדַּאי הוּא שֶׁהָאָדוֹן לֹא יְמַלֵּא רְצוֹנוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל מִי שֶׁסֵּרֵב לְהִשָּׁמַע לְהוֹרָאוֹתָיו. קַל וְחֹמֶר מִי שֶׁעוֹבֵר עַל צִוּוּי הַבּוֹרֵא וְהַכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ. הֲרֵי בָּרוּר שֶׁבַּקָּשׁוֹתָיו לֹא תִּתְמַלֶּאנָה, וְלֹא יִהְיֶה רָאוּי לְהִקָּרֵא עוֹד בּוֹטֵחַ בַּה'.

 

 

נמשיך מחר, בעז"ה