שיעור 32

אֶתְמוֹל לָמַדְנוּ אֶת הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבִּגְלָלָהּ נִגְזַר עַל הָאָדָם לַעֲבֹד וּלְהִתְפַּרְנֵס מֵעֲמָלוֹ - כְּדֵי לִבְחֹן אוֹתוֹ הַאִם יַעֲמֹל בְּיֹשֶׁר עַל פִּי הַתּוֹרָה אוֹ חֲלִילָהּ יֶחְטָא.

הַיּוֹם נִלְמַד בעז"ה אֶת הַסִּבָּה הַשְּׁנִיָּה שֶׁבִּגְלָלָהּ גָּזַר הַבּוֹרֵא עַל הָאָדָם לַעֲמֹל לְפַרְנָסָתוֹ - כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה עָסוּק, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ פְּנַאי לַחְטֹא. וְעַתָּה נַרְחִיב סִבָּה זוֹ:

אִלּוּלֵא הָיָה הָאָדָם צָרִיךְ לִטְרֹחַ וְלַעֲבֹד לְפַרְנָסָתוֹ, הָיָה חֲלִילָהּ בּוֹעֵט בַּטּוֹבוֹת שֶׁה' מַרְעִיף עָלָיו וְרוֹדֵף אַחַר תַּעֲנוּגוֹת וַהֲבָלִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא: "וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל, תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן--מִשְׁתֵּיהֶם; וְאֵת פֹּעַל ה' לֹא יַבִּיטוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ" (ישעיהו ה יב).  וְכֵן כָּתוּב: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ;  וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ, וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ" (דברים לב טו). וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ ז"ל: "יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן" (אבות ב ב). אִלּוּלֵא הָיוּ לְאָדָם שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ - תּוֹרָה וּמְלָאכָה, וְלֹא הָיָה מַעֲסִיק אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ בָּהֶן, בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לִידֵי חֵטְא.

בְּרַחֲמָיו שֶׁל ה' עַל הָאָדָם קָבַע שֶׁעָלָיו לַעֲסֹק בְּהַשָּׂגַת צְרָכָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו וּבַהֲכָנוֹת לִקְרַאת חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל וְלֹא יִהְיֶה פָּנוּי לִדְבָרִים שֶׁאֵינָם נְחוּצִים לְהַשְׁלָמַת תַּכְלִיתוֹ, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לֹא פְּנַאי לַחְקֹר בְּעִנְיָנִים שֶׁלֹּא יוּכַל לְהָבִין, וַעֲשׂוּיִים לְהַזִּיק לוֹ, כְּמוֹ : הַחֲקִירָה מֶה הָיָה לִפְנֵי בְּרִיאַת הָעוֹלָם וּמָה יִהְיֶה אַחֲרֵי סוֹפוֹ. כְּמוֹ  שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, הֶחָכָם מִכָּל אָדָם: "גַּם אֶת-הָעֹלָם, נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא-יִמְצָא הָאָדָם אֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר-עָשָׂה הָאֱלֹהִים, מֵרֹאשׁ וְעַד-סוֹף" (קהלת ג יא). כְּלוֹמַר: עַל יְדֵי הַשִּׁנּוּיִים הֶחָלִים בָּעוֹלָם, שֶׁה' נָתַן לָאָדָם לַעֲסֹק בָּהֶם, יִהְיֶה הָאָדָם טָרוּד תָּמִיד, מִבְּלִי שֶׁיִּוָּתֵר לוֹ פְּנַאי לַחְקֹר אֶת מַעֲשֶׂה ה' "מֵרֹאשׁ וְעַד-סוֹף" - הוּא חֲקִירַת הַהַתְחָלָה וְהַתִּכְלָה.

 

וְעַתָּה נִקְרָא אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "חוֹבַת הַלְּבָבוֹת"

וְהַשֵּׁנִי, כִּי אִלּוּ לֹא הֻצְרַךְ הָאָדָם לִטְרֹחַ וּלְחַזֵּר וּלְסַבֵּב לַהֲבָאַת טַרְפּוֹ, הָיָה בּוֹעֵט וְרוֹדֵף אַחַר הָעֲבֵרוֹת, וְלֹא הָיָה מַשְׁגִּיחַ עַל מָה שֶׁהוּא חַיָּב בּוֹ, עַל טוֹבַת הָאֱלֹהִים עָלָיו. כְּמוֹ   שֶׁכָּתוּב: "וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל, תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן--מִשְׁתֵּיהֶם; וְאֵת פֹּעַל ה' לֹא יַבִּיטוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ" (ישעיהו ה יב).  וְאָמַר: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ;  וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ" (דברים לב טו). וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן" (אבות ב ב). וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בְּאַחַת מֵהֶן, וְלֹא שָׂם לִבּוֹ עַל אַחַת מֵהֶן.

וְהָיָה מֵחֶמְלַת הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה עַל הָאָדָם, שֶׁהִטְרִידוּ בְּעִנְיְנֵי עוֹלָמוֹ וְאַחֲרִיתוֹ לְהִתְעַסֵּק כָּל יְמֵי חַיָּיו בַּזֶּה, וְלֹא יְבַקֵּשׁ מָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ וְלֹא יוּכַל לְהַשִּׂיגוֹ בְּשִׂכְלוֹ, כְּמוֹ  עִנְיְנֵי הַהַתְחָלָה וְהַתִּכְלָה. כְּמוֹ  שֶׁאָמַר הֶחָכָם: "גַּם אֶת-הָעֹלָם, נָתַן בְּלִבָּם--מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא-יִמְצָא הָאָדָם אֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר-עָשָׂה הָאֱלֹהִים, מֵרֹאשׁ וְעַד-סוֹף" (קהלת ג יא).

 

חזרה-פתיחה

אִלּוּלֵא הָיָה הָאָדָם טָרוּד בְּפַרְנָסָתוֹ, הָיָה חֲלִילָהּ בּוֹעֵט בַּטּוֹבוֹת שֶׁה' מַרְעִיף עָלָיו וְרוֹדֵף אַחַר תַּעֲנוּגוֹת, כְּמוֹ  שֶׁאָמַר הַנָּבִיא: "וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל, תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן--מִשְׁתֵּיהֶם; וְאֵת פֹּעַל ה' לֹא יַבִּיטוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ" (ישעיהו ה יב).  וְכֵן כָּתוּב: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ;  וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ" (דברים לב טו). וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ ז"ל: "יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן" (אבות ב ב).

אִם כֵּן, בְּרַחֲמָיו שֶׁל ה' עַל הָאָדָם קָבַע שֶׁעָלָיו לַעֲסֹק בְּהַשָּׂגַת צְרָכָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל וְלֹא יִהְיֶה פָּנוּי לַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם נְחוּצִים לְתַכְלִיתוֹ, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַחְקֹר בְּעִנְיָנִים שֶׁנִּשְׂגָּבִים מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ  הַחֲקִירָה מֶה הָיָה לִפְנֵי בְּרִיאַת הָעוֹלָם וּמָה יִהְיֶה אַחֲרֵי סוֹפוֹ, כְּפִי  שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, הֶחָכָם מִכָּל אָדָם: "גַּם אֶת-הָעֹלָם, נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא-יִמְצָא הָאָדָם אֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר-עָשָׂה הָאֱלֹהִים, מֵרֹאשׁ וְעַד-סוֹף" (קהלת ג יא).

 

אִלּוּלֵא הָיָה הָאָדָם טָרוּד בְּפַרְנָסָתוֹ, הָיָה חֲלִילָהּ בּוֹעֵט בְּכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁה' גּוֹמֵל עִמּוֹ וְרוֹדֵף אַחַר תַּעֲנוּגוֹת, כְּמוֹ  שֶׁאָמַר הַנָּבִיא: "וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל, תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן--מִשְׁתֵּיהֶם; וְאֵת פֹּעַל ה' לֹא יַבִּיטוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ" (ישעיהו ה יב).  וְכֵן כָּתוּב: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" (דברים לב טו).

אִם כֵּן, בְּרַחֲמָיו שֶׁל ה' עַל הָאָדָם קָבַע שֶׁעָלָיו לַעֲסֹק בְּפַרְנָסָתוֹ וּבְהַשָּׂגַת צְרָכָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל וְיֶחְטָא, וְלֹא יִתְפַּנֶּה לַחְקֹר בְּעִנְיָנִים שֶׁנִּשְׂגָּבִים מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ  הַחֲקִירָה מֶה הָיָה לִפְנֵי בְּרִיאַת הָעוֹלָם וּמָה יִהְיֶה אַחֲרָיו, כְּפִי  שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, הֶחָכָם מִכָּל אָדָם: "גַּם אֶת-הָעֹלָם, נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא-יִמְצָא הָאָדָם אֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר-עָשָׂה הָאֱלֹהִים, מֵרֹאשׁ וְעַד-סוֹף" (קהלת ג יא).

 

אִלּוּלֵא הָיָה הָאָדָם טָרוּד בְּפַרְנָסָתוֹ, הָיָה חֲלִילָהּ בּוֹעֵט בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא עִמּוֹ וְרוֹדֵף אַחַר תַּעֲנוּגוֹת, כְּמוֹ   שֶׁכָּתוּב: "וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל, תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן--מִשְׁתֵּיהֶם; וְאֵת פֹּעַל ה' לֹא יַבִּיטוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ" (ישעיהו ה יב)

רִחֵם ה' עַל הָאָדָם וְהֶעֱסִיקוֹ בְּהַשָּׂגַת צְרָכָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל וְיֶחְטָא, וְלֹא יִתְפַּנֶּה לַחְקֹר בְּעִנְיָנִים שֶׁנִּשְׂגָּבִים מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ  הַחֲקִירָה מֶה הָיָה לִפְנֵי בְּרִיאַת הָעוֹלָם וּמָה יִהְיֶה אַחֲרָיו, כְּפִי  שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "גַּם אֶת-הָעֹלָם, נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא-יִמְצָא הָאָדָם אֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר-עָשָׂה הָאֱלֹהִים, מֵרֹאשׁ וְעַד-סוֹף" (קהלת ג יא).

הַטַּעַם הַשֵּׁנִי לְכָךְ שֶׁהָאָדָם חַיָּב לַעֲמֹל לְפַרְנָסָתוֹ הוּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה טָרוּד בְּפַרְנָסָתוֹ וְהַשָּׂגַת צְרָכָיו וְלֹא יִהְיֶה לוֹ זְמַן פָּנוּי לַחְטֹא וְלִכְפֹּר בַּטּוֹבוֹת שֶׁה' עוֹשֶׂה עִמּוֹ. לָכֵן טוֹבָה גָּמַל ה' עִם הָאָדָם שֶׁלֹּא הוֹתִיר לוֹ זְמַן פָּנוּי לַחְשֹׁב בְּעִנְיָנִים שֶׁאָסוּר לַחְקֹר אוֹתָם, כְּמוֹ: מֶה הָיָה קֹדֶם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם וּמָה יִהְיֶה אַחֲרָיו.

 

 

נמשיך מחר, בעז"ה