שיעור 33

 לָמַדְנוּ אֶת שְׁתֵּי הַסִּבּוֹת בִּגְלָלָן נִגְזַר עַל הָאָדָם לַעֲבֹד וּלְהִתְפַּרְנֵס מֵעֲמָלוֹ:

  1. כְּדֵי לִבְחֹן אוֹתוֹ הַאִם יַעֲמֹל בְּיֹשֶׁר עַל פִּי הַתּוֹרָה אוֹ חֲלִילָהּ יֶחְטָא כְּדֵי לְסַפֵּק צְרָכָיו.
  2. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה עָסוּק וְלֹא יִהְיֶה לוֹ פְּנַאי לַחְטֹא.

בְּרַחֲמָיו שֶׁל ה' עַל הָאָדָם קָבַע שֶׁעָלָיו לַעֲמֹל בְּסִפּוּק צְרָכָיו הַחִיּוּנִיִּים כָּל יְמֵי חַיָּיו, כְּדֵי לְהָבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא מִבְּלִי שֶׁיֶּחְטָא.

יוֹצֵא אִם כֵּן, שֶׁמִּי שֶׁעוֹבֵד אֶת ה' וּבוֹחֵר לִירָא אוֹתוֹ, וּבוֹטֵחַ בַּה'  בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, סָר מֵהַדְּבָרִים הַמְּגֻנִּים, וְשׁוֹאֵף לְמִדּוֹת טוֹבוֹת, וְאֵינוֹ בּוֹעֵט בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא גַּם כְּשֶׁחַיָּיו זוֹרְמִים בְּשַׁלְוָה וְעַל מֵי מְנוּחוֹת, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לַעֲצַת יִצְרוֹ, וְאֵינוֹ מִתְפַּתֶּה לְתַעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הַמְּפַתִּים אֶת הָאָדָם - מְמַלֵּא אֶת חוֹבָתוֹ בָּעוֹלָם. לְמַעֲשֶׂה לֹא קַיָּמוֹת לְגַבָּיו שְׁתֵּי הַסִּבּוֹת הַנ"ל, שֶׁבְּגִינָן עָלָיו לַעֲמֹל לְפַרְנָסָתוֹ. שֶׁהֲרֵי הוּא:

  1. עוֹמֵד בַּמִּבְחָן וּמִתְפַּרְנֵס בְּיֹשֶׁר -וְכָל מַעֲשָׂיו עַל פִּי הַתּוֹרָה.
  2. אֵינוֹ חוֹטֵא וּמְנַצֵּל אֶת זְמַנּוֹ כָּרָאוּי בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.

אִם בָּטְלוּ שְׁתֵּי הַסִּבּוֹת לַצֹּרֶךְ בַּעֲמַל לְשֵׁם הַפַּרְנָסָה, תּוּכַל פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל עוֹבֵד ה' לָבוֹא לְלֹא טֹרַח וִיגִיעָה וּצְרָכָיו יְסֻפְּקוּ כָּרָאוּי, כְּפִי   שֶׁכָּתוּב: "לֹא-יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק" (משלי י ג). אָכֵן, לְפִי הָאָמוּר לְעֵיל פַּרְנָסָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים מֻבְטַחַת.

הַאֻמְנָם? וְהַלֹּא לִפְעָמִים נִרְאֶה שֶׁהַמְּצִיאוּת שׁוֹנָה, הֲפוּכָה: הַצַּדִּיקִים חַיִּים בְּצִמְצוּם רַב וּמִתְפַּרְנְסִים בְּדֹחַק וּבְצַעַר, וְאִלּוּ רְשָׁעִים חַיִּים בְּהַרְחָבָה וּבְרֶוַח?!

אָכֵן, בִּשְׁאֵלָה זוֹ כְּבָר הִתְחַבְּטוּ הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים וְחָקְרוּ אוֹתָהּ, כְּפִי  שֶׁאָמַר הַנָּבִיא: "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה?" (ירמיה יב א). וְנָבִיא נוֹסָף אָמַר: "לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט, וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי, וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא" (חבקוק א ג). וּבַהֶמְשֵׁךְ: "כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת-הַצַּדִּיק" (חבקוק א ד), כְּלוֹמַר: הָרָשָׁע מְסוֹבֵב אֶת הַצַּדִּיק וְרוֹדְפוֹ. וְכֵן: "תַּחֲרִישׁ, בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ" (חבקוק א יג) – כְּלוֹמַר, הַנָּבִיא מִתְאוֹנֵן מַדּוּעַ הקב"ה מַחְרִישׁ כַּאֲשֶׁר הָרָשָׁע בּוֹלֵעַ אֶת הַצַּדִּיק. וּכְבָר נֶאֱמַר בִּתְהִלִּים: "הִנֵּה-אֵלֶּה רְשָׁעִים, וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ חָיִל" (תהילים עג יב). הָרְשָׁעִים חַיִּים בַּשַּׁלְוָה וְעוֹשִׂים חַיִל, וּלְעֻמָּתָם הַצַּדִּיק רוֹחֵץ בְּנִקְיוֹן כְּפִי ו אַךְ סוֹבֵל נְגָעִים רַבִּים: "אַךְ-רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי; וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כְּפִי  .וָאֱהִי נָגוּעַ כָּל-הַיּוֹם, וְתוֹכַחְתִּי לַבְּקָרִים" (שם, פסוקים יג יד). וְהַנָּבִיא מַלְאָכִי תֵּאֵר אֶת שֶׁעָשׂוּ אַנְשֵׁי דּוֹרוֹ: "גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים וַיִּמָּלֵטוּ" (מלאכי ג טו) – הָרְשָׁעִים שֶׁבְּדוֹרוֹ נִסּוּ אֶת ה' לִרְאוֹת אִם יִפָּרַע מֵהֶם, וְכִבְיָכוֹל נִמְלְטוּ לְלֹא פֶּגַע.

וְכֵן נִתָּן לִמְצֹא פְּסוּקִים רַבִּים נוֹסָפִים בְּעִנְיָן זֶה.

וְעַתָּה נִקְרָא אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "חוֹבַת הַלְּבָבוֹת"

וְאִם הוּא מַגְבִּיר עֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים, וּבוֹחֵר בְּיִרְאָתוֹ, וּבוֹטֵחַ בּוֹ בְּעִנְיְנֵי תּוֹרָתוֹ וְעוֹלָמוֹ, וְסָר מִן הַדְּבָרִים הַמְּגֻנִּים, וְכֹסֶף לַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת - לֹא יִבְעַט בַּמְּנוּחָה, וְלֹא יִטֶּה אֶל הַשַּׁלְוָה, לֹא יַשִּׂיאֵהוּ הַיֵּצֶר, וְלֹא יִפָּת בְּכִשְׁפֵי הָעוֹלָם, - יִסְתַּלֵּק מֵעָלָיו טֹרַח הַגִּלְגּוּל וְהַסִּיבוּב בַּהֲבָאַת טַרְפּוֹ, מִפְּנֵי הִסְתַּלְּקוּת שְׁנֵי הַפָּנִים הַנִּזְכָּרִים מֵעָלָיו: הַבְּחִינָה, וְהַבְּעִיטָה בַּטּוֹבָה. וִיבוֹאֵהוּ טַרְפּוֹ בְּלִי טֹרַח וּבְלִי יְגִיעָה כְּפִי  סִפּוּקוֹ וּמְזוֹנוֹ. כְּמוֹ   שֶׁכָּתוּב: "לֹא-יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק" (משלי י ג).

וְאִם יֹאמַר הָאוֹמֵר: הִנֵּה אֲנַחְנוּ רוֹאִים מִקְצַת צַדִּיקִים לֹא יִזְדַּמֵּן לָהֶם טַרְפָּם אֶלָּא אַחֲרֵי הֶעָמָל וְהַיְּגִיעָה, וְרַבִּים מֵאַנְשֵׁי הָעֲבֵרוֹת בְּשַׁלְוָה וְחַיֵּיהֶם בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים - נֹאמַר, כִּי כְּבָר קָדְמוּ הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים לַחְקֹר עַל זֶה הָעִנְיָן.

מֵהֶם מִי שֶׁאָמַר: "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה?" (ירמיה יב א). וְאָמַר  הָאַחֵר: "לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט, וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי, וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא" (חבקוק א ג). וְאָמַר: "כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת-הַצַּדִּיק " (חבקוק א ד), וְאָמַר: "תַּחֲרִישׁ, בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ" (חבקוק א יג). וְאָמַר  אַחֵר: "הִנֵּה-אֵלֶּה רְשָׁעִים, וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ חָיִל" (תהילים עג יב). וְאָמַר: "אַךְ-רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי; וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כְּפִי  .וָאֱהִי נָגוּעַ כָּל-הַיּוֹם, וְתוֹכַחְתִּי לַבְּקָרִים" (שם, פסוקים יג יד). וְאָמַר   אַחֵר עַל אַנְשֵׁי דּוֹרוֹ: "גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים וַיִּמָּלֵטוּ" (מלאכי ג טו), וְהַרְבֵּה כָּזֶה.

 

חזרה-פתיחה

יוֹצֵא אִם כֵּן, שֶׁמִּי שֶׁעוֹבֵד אֶת ה' וּבוֹחֵר לִירָא אוֹתוֹ, וּבוֹטֵחַ בַּה'  בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, סָר מֵהַדְּבָרִים הַמְּגֻנִּים, וְשׁוֹאֵף לְמִדּוֹת טוֹבוֹת, אֵינוֹ בּוֹעֵט בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא גַּם כְּשֶׁחַי בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לַעֲצַת יִצְרוֹ, וְאֵינוֹ מִתְפַּתֶּה לְתַעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה - מְמַלֵּא אֶת חוֹבָתוֹ בָּעוֹלָם. לְמַעֲשֶׂה, לֹא קַיָּמוֹת לְגַבָּיו שְׁתֵּי הַסִּבּוֹת שֶׁלָּמַדְנוּ, שֶׁבְּגִינָן עָלָיו לַעֲמֹל לְפַרְנָסָתוֹ. שֶׁהֲרֵי הוּא:

  1. עוֹמֵד בַּמִּבְחָן וּמִתְפַּרְנֵס בְּיֹשֶׁר.
  2. אֵינוֹ חוֹטֵא, וּמְנַצֵּל אֶת זְמַנּוֹ כָּרָאוּי לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.

אִם בָּטְלוּ שְׁתֵּי הַסִּבּוֹת לַצֹּרֶךְ בַּעֲמַל לְשֵׁם הַפַּרְנָסָה, הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁפַּרְנָסָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק תָּבוֹא לְלֹא טֹרַח וִיגִיעָה, וּצְרָכָיו יְסֻפְּקוּ כָּרָאוּי, כְּפִי   שֶׁכָּתוּב: "לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק" (משלי י ג). יוֹצֵא אֵפוֹא, לְפִי הָאָמוּר לְעֵיל, שֶׁפַּרְנָסָתָם שֶׁל עוֹבְדֵי ה' מֻבְטַחַת.

הַאֻמְנָם? וְהַלֹּא נִרְאֶה כִּי הַהֶפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן: צַדִּיקִים חַיִּים בְּצִמְצוּם רַב וּמִתְפַּרְנְסִים בְּדֹחַק וּבְצַעַר, וְאִלּוּ רְשָׁעִים חַיִּים בְּהַרְחָבָה וּבְרֶוַח?!

בִּשְׁאֵלָה זוֹ הִתְחַבְּטוּ הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים וְחָקְרוּ אוֹתָהּ, כְּפִי  שֶׁאָמַר מִי שֶׁאָמַר: "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה?" (ירמיה יב א). וְנָבִיא אַחֵר אָמַר: "לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט, וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי, וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא" (חבקוק א ג). וּבַהֶמְשֵׁךְ: "כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת-הַצַּדִּיק" (חבקוק א ד). וְכֵן: "תַּחֲרִישׁ, בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ" (חבקוק א יג). וּכְבָר נֶאֱמַר בִּתְהִלִּים: "הִנֵּה-אֵלֶּה רְשָׁעִים, וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ חָיִל" (תהילים עג יב). וּבַהֶמְשֵׁךְ: "אַךְ-רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי; וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כְּפִי  .וָאֱהִי נָגוּעַ כָּל-הַיּוֹם, וְתוֹכַחְתִּי לַבְּקָרִים" (שם, פסוקים יג יד). וְנָבִיא אַחֵר אָמַר עַל אַנְשֵׁי דּוֹרוֹ: "גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים וַיִּמָּלֵטוּ" (מלאכי ג טו), וְכֵן נִתָּן לִמְצֹא פְּסוּקִים נוֹסָפִים בְּעִנְיָן זֶה.

 

יוֹצֵא אִם כֵּן, שֶׁמִּי שֶׁעוֹבֵד אֶת ה' וּבוֹחֵר לִירָא אוֹתוֹ, בּוֹטֵחַ בַּה'  בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת וְסָר מֵהַדְּבָרִים הַמְּגֻנִּים, שׁוֹאֵף לְמִדּוֹת טוֹבוֹת, אֵינוֹ בּוֹעֵט בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל ה', וְאֵינוֹ מִתְפַּתֶּה לְיִצְרוֹ וּלְתַעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה - מְמַלֵּא אֶת חוֹבָתוֹ בָּעוֹלָם. לְמַעֲשֶׂה לֹא קַיָּמוֹת לְגַבָּיו שְׁתֵּי הַסִּבּוֹת שֶׁבְּגִינָן עָלָיו לַעֲמֹל לְפַרְנָסָתוֹ. שֶׁהֲרֵי הוּא עוֹמֵד בַּמִּבְחָן וּמִתְפַּרְנֵס בְּיֹשֶׁר, אֵינוֹ חוֹטֵא, וּמְנַצֵּל אֶת זְמַנּוֹ כָּרָאוּי לַעֲבוֹדַת ה'.

מִן הַדְּבָרִים עוֹלֶה שֶׁפַּרְנָסָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק צְרִיכָה לָבוֹא לְלֹא טֹרַח וִיגִיעָה, וּצְרָכָיו יְסֻפְּקוּ כָּרָאוּי, כְּפִי   שֶׁכָּתוּב: "לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק" (משלי י ג).

הַאֻמְנָם? הַמְּצִיאוּת מַרְאָה אֶת הַהֶפֶךְ: הַצַּדִּיקִים מִתְפַּרְנְסִים בְּדֹחַק וּבְצַעַר, וְאִלּוּ רְשָׁעִים חַיִּים בְּהַרְחָבָה וּבְרֶוַח?!

בִּשְׁאֵלָה זוֹ הִתְחַבְּטוּ הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים וְחָקְרוּ אוֹתָהּ, כְּפִי  שֶׁשָּׁאַל הַנָּבִיא: "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה?" (ירמיה יב א). וְאָמַר  אַחֵר: "לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט, וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי, וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא" (חבקוק א ג). וּבְצִטּוּטִים רַבִּים נוֹסָפִים בְּעִנְיָן זֶה.

 

שְׁתֵּי הַסִּבּוֹת שֶׁבְּגִינָן עַל הָאָדָם לַעֲמֹל לְפַרְנָסָתוֹ אֵינָן מִתְקַיְּמוֹת בְּמִי שֶׁעוֹבֵד אֶת ה', שֶׁהֲרֵי הוּא עוֹמֵד בַּמִּבְחָן וּמִתְפַּרְנֵס בְּיֹשֶׁר, אֵינוֹ חוֹטֵא, וּמְנַצֵּל אֶת זְמַנּוֹ כָּרָאוּי לַעֲבוֹדַת ה'. לְפִיכָךְ פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק צְרִיכָה לָבוֹא לְלֹא טֹרַח וִיגִיעָה, וְהִיא מֻבְטַחַת לוֹ.

הַאֻמְנָם? הַמְּצִיאוּת לְעִתִּים מַרְאָה אֶת הַהֶפֶךְ: הַצַּדִּיקִים עֲמֵלִים קָשֶׁה לְפַרְנָסָתָם לְעֻמַּת רְשָׁעִים הַמִּתְפַּרְנְסִים בְּקַלּוּת וּבְרֶוַח, הֲיִתָּכֵן?

הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים כְּבָר חָקְרוּ שְׁאֵלָה זוֹ, כְּפִי  שֶׁשָּׁאַל הַנָּבִיא: "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה?" (ירמיה יב א), וְהִיא מוֹפִיעָה בְּצִטּוּטִים רַבִּים נוֹסָפִים.

בְּעוֹלָמָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹבְדִים אֶת ה' וּמִתְפַּרְנְסִים בְּיֹשֶׁר וְאֵינָם מִתְפַּתִּים לְיִצְרָם, לֹא קַיָּמוֹת שְׁתֵּי הַסִּבּוֹת שֶׁבְּגִינָן עַל הָאָדָם לַעֲמֹל לְפַרְנָסָתוֹ, וְלָכֵן פַּרְנָסָתָם צְרִיכָה לִהְיוֹת קַלָּה לְלֹא טֹרַח וִיגִיעָה.

אַךְ בַּמְּצִיאוּת לְעִתִּים נִתָּן לִמְצֹא צַדִּיקִים הָעֲמֵלִים קָשֶׁה לְפַרְנָסָתָם לְעֻמַּת רְשָׁעִים הַמִּתְפַּרְנְסִים בְּקַלּוּת וּבְרֶוַח. הֲיִתָּכֵן?

אָכֵן, הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים כְּבָר חָקְרוּ שְׁאֵלָה זוֹ, וְהִיא מוֹפִיעָה בְּצִטּוּטִים רַבִּים בַּכְּתוּבִים.

 

מָה הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָה יְסוֹדִית זוֹ? - עַל כָּךְ נְדַבֵּר, בעז"ה, בַּשִּׁעוּר הַבָּא.

 

 

נמשיך מחר, בעז"ה