שיעור 35

 

 

לָמַדְנוּ כִּי מִן הַדִּין, פַּרְנָסָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַמִּתְפַּרְנְסִים בְּיֹשֶׁר וְאֵינָם מִתְפַּתִּים לְיִצְרָם צְרִיכָה לִהְיוֹת קַלָּה, לְלֹא טֹרַח וִיגִיעָה, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁתֵּי הַסִּבּוֹת שֶׁבְּגִינָן עַל הָאָדָם לַעֲמֹל לְפַרְנָסָתוֹ אֵינָן קַיָּמוֹת בְּעוֹלָמָם. אַךְ בַּמְּצִיאוּת לְעִתִּים הַצַּדִּיקִים עֲמֵלִים קָשֶׁה לְפַרְנָסָתָם – לְעֻמַּת רְשָׁעִים הַמִּתְפַּרְנְסִים בְּקַלּוּת וּבְרֶוַח. הֲיִתָּכֵן? שְׁאֵלָה זוֹ כְּבָר שָׁאֲלוּ נְבִיאִים וַחֲסִידִים וְהִיא מוֹפִיעָה בִּפְסוּקִים רַבִּים בַּכְּתוּבִים. אֶתְמוֹל לָמַדְנוּ תְּשׁוּבָה אַחַת לִשְׁאֵלָה זוֹ.

 

 

לשיעור הקודם

הַיּוֹם נַמְשִׁיךְ וְנִלְמַד 4 סִבּוֹת נוֹסָפוֹת מַדּוּעַ יָכֹל צַדִּיק לְהִתְיַסֵּר בָּעוֹלָם הַזֶּה.

יִתָּכֵן שֶׁיִּסּוּרִים אֵלּוּ בָּאִים כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת שְׂכָרוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: “לְמַעַן עַנֹּתְךָ, וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ, לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ” (דברים ח טז).

לְעִתִּים יִסּוּרִים אֵלּוּ בָּאִים כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא עוֹבֵד אֶת ה’ בְּשִׂמְחָה גַּם מִתּוֹךְ צַעַר, וְכָךְ יְהַוֶּה דֻּגְמָה לַבְּרִיּוֹת, כְּשֵׁם שֶׁאִיּוֹב הִתְפַּרְסֵם בְּיִסּוּרָיו וּבֶאֱמוּנָתוֹ בַּה’  לַמְרוֹת הַיִּסּוּרִים.

יֵשׁ שֶׁיִּסּוּרִים אֵלּוּ בָּאִים כְּדֵי לְכַפֵּר אֶת חֲטָאֵי הַדּוֹר, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: “אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם; וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ, נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה” (ישעיהו נג ד).

וְיִתָּכֵן שֶׁהַסִּבָּה לַיִּסּוּרִים הִיא שֶׁהַצַּדִּיק לֹא קִנֵּא אֶת קִנְאַת ה’ וְלֹא מָחָה בִּבְנֵי דּוֹרוֹ הַחוֹטְאִים, כְּמוֹ  שֶׁרָאִינוּ בְּעָנְשָׁם שֶׁל בְּנֵי עֵלִי, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: “וְהָיָה, כָּל-הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ, יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲוֺת לוֹ, לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר-לָחֶם” (שמואל-א ב לו).

 

וְעַתָּה נִקְרָא אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר “חוֹבַת הַלְּבָבוֹת”

וְיֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה עַל דֶּרֶךְ הַתְּמוּרָה בָּעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ  שֶׁכָּתוּב: “לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ” (דברים ח טז).

וְיֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה לְהַרְאוֹת סִבְלוֹ וְהַסְבָּרָתוֹ הַטּוֹבָה בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ בְּנֵי אָדָם מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ  שֶׁיָּדַעְתָּ מֵעִנְיַן אִיּוֹב.

וְיֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה לְרֶשַׁע אַנְשֵׁי דּוֹרוֹ, וְיִבְחֲנֵהוּ הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה בָּעֹנִי וּבָרִישׁ וּבֶחֳלָאִים, לְהַרְאוֹת חֲסִידוּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ לֶאֱלֹהִים מִבִּלְעֲדֵיהֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם” (ישעיהו נג ד)

וְיֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנּוּ מְקַנֵּא לֶאֱלֹהִים לָקַחַת הַדִּין מֵאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ, כְּמוֹ  שֶׁיָּדַעְתָּ מֵעִנְיָן עֵלִי וּבָנָיו, שֶׁאָמַר בָּהֶם הַכָּתוּב: “וְהָיָה, כָּל-הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ, יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲוֺת לוֹ, לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר-לָחֶם” (שמואל-א ב לו).

 

חזרה-פתיחהחזרה-פתיחה

יִתָּכֵן שֶׁיִּסּוּרִים אֵלּוּ נִתְּנוּ לַצַּדִּיק כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת שְׂכָרוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: “לְמַעַן עַנֹּתְךָ, וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ, לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ” (דברים ח טז).

יִתָּכֵן שֶׁיִּסּוּרִים אֵלּוּ נוֹעֲדוּ לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא עוֹבֵד אֶת ה’ בְּשִׂמְחָה גַּם מִתּוֹךְ צַעַר, וִיהַוֶּה דֻּגְמָה לַבְּרִיּוֹת, כְּשֵׁם שֶׁאִיּוֹב הִתְפַּרְסֵם בְּיִסּוּרָיו וּבֶאֱמוּנָתוֹ בַּה’  לַמְרוֹת הַיִּסּוּרִים.

יֵשׁ שֶׁיִּסּוּרִים אֵלּוּ בָּאִים כְּדֵי לְכַפֵּר אֶת חֲטָאֵי הַדּוֹר, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: “אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם ” (ישעיהו נג ד).

וְיִתָּכֵן שֶׁהַסִּבָּה לַיִּסּוּרֵי הַצַּדִּיק הִיא שֶׁלֹא קִנֵּא אֶת קִנְאַת ה’ וְלֹא מָחָה בִּבְנֵי דּוֹרוֹ הַחוֹטְאִים, כְּמוֹ  שֶׁרָאִינוּ בְּעָנְשָׁם שֶׁל בְּנֵי עֵלִי, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: “וְהָיָה, כָּל-הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ, יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲוֺת לוֹ, לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר-לָחֶם” (שמואל-א ב לו).

 

יִסּוּרִים אֵלּוּ נִתְּנוּ לַצַּדִּיק כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת שְׂכָרוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: “לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ” (דברים ח טז).

יִסּוּרִים אֵלּוּ נוֹעֲדוּ לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא עוֹבֵד אֶת ה’ בְּכָל תְּנַאי, וִיהַוֶּה דֻּגְמָה לַבְּרִיּוֹת, כְּשֵׁם שֶׁאִיּוֹב הִתְפַּרְסֵם בְּיִסּוּרָיו וּבֶאֱמוּנָתוֹ בַּה’  לַמְרוֹת הַיִּסּוּרִים.

יֵשׁ שֶׁיִּסּוּרִים אֵלּוּ בָּאִים כְּדֵי לְכַפֵּר אֶת חֲטָאֵי הַדּוֹר,  שֶׁכָּתוּב: “אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם” (ישעיהו נג ד).

וְיִתָּכֵן שֶׁזֶּהוּ עֹנֶשׁ עַל שֶׁלֹא קִנֵּא הַצַּדִּיק אֶת קִנְאַת ה’ וְלֹא מָחָה בִּבְנֵי דּוֹרוֹ הַחוֹטְאִים, כְּמוֹ  שֶׁרָאִינוּ בְּעָנְשָׁם שֶׁל בְּנֵי עֵלִי, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: “וְהָיָה, כָּל-הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ, יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲוֺת לוֹ, לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר-לָחֶם” (שמואל-א ב לו).

  

יִסּוּרִים אֵלּוּ נִתְּנוּ לַצַּדִּיק כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת שְׂכָרוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.

יִסּוּרִים אֵלּוּ נוֹעֲדוּ לְהַרְאוֹת דֻּגְמָה לַצִּבּוּר כֵּיצַד צַדִּיק עוֹבֵד אֶת ה’ בְּכָל תְּנַאי, כְּשֵׁם שֶׁאִיּוֹב הִתְפַּרְסֵם בְּיִסּוּרָיו וּבֶאֱמוּנָתוֹ בַּה’  לַמְרוֹת הַיִּסּוּרִים.

יִתָּכֵן שֶׁיִּסּוּרִים אֵלּוּ בָּאִים כְּדֵי לְכַפֵּר אֶת חֲטָאֵי הַדּוֹר.

וְיִתָּכֵן שֶׁזֶּהוּ עֹנֶשׁ לַצַּדִּיק עַל שֶׁלֹא קִנֵּא אֶת קִנְאַת ה’ וְלֹא מָחָה בִּבְנֵי דּוֹרוֹ הַחוֹטְאִים, כְּמוֹ  שֶׁרָאִינוּ בְּעָנְשָׁם שֶׁל בְּנֵי עֵלִי.

 

בַּחֲזָרָה זוֹ נוֹסִיף גַּם אֶת הַסִּבָּה אוֹתָהּ לָמַדְנוּ אֶתְמוֹל, לְסִכּוּם הָעִנְיָן.

חֲמֵשׁ הַסִּבּוֹת שֶׁמּוֹנֶה רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי כְּדֵי לְהַסְבִּיר מַדּוּעַ הַצַּדִּיק סוֹבֵל עֹנִי וְיִסּוּרִים, הֵן:

  1. הַצַּדִּיק סוֹבֵל עַל עֲבֵרָה שֶׁעָשָׂה בֶּעָבָר.
  2. הַצַּדִּיק מִתְיַסֵּר כְּדֵי לְהַגְדִּיל שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא.
  3. הַצַּדִּיק מִתְיַסֵּר כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ אֲחֵרִים מִמֶּנּוּ לַעֲבֹד אֶת הַבּוֹרֵא בְּכָל מַצָּב וּבְכָל תְּנַאי.
  4. יִסּוּרָיו נוֹעֲדוּ לְכַפֵּר עַל חֲטָאֵי הַדּוֹר.
  5. יִסּוּרִים אֵלּוּ הֵם עֹנֶשׁ עַל כָּךְ שֶׁלֹּא מִחָה עַל חֲטָאֵי דּוֹרוֹ.

מָחָר נִלְמַד בְּעֶזְרַת ה’ מָה הַסִּבּוֹת הָאֶפְשָׁרִיּוֹת שֶׁבִּגְלָלָן רָשָׁע יָכֹל לִחְיוֹת בְּשַׁלְוָה וּבַהַרְחָבָה בְּעוֹלָמֵנוּ לַמְרוֹת חֲטָאָיו.

 

 

 

 

נמשיך מחר, בעז”ה

 

לשיעור הבא