שיעור 45

אֶתְמוֹל לָמַדְנוּ, כִּי אָסוּר לָאָדָם לְהַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְסַכָּנָה עַל סְמַךְ בִּטְחוֹנוֹ בַּה' שֶׁיַּשְׁאִיר אוֹתוֹ בַּחַיִּים, כִּי כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה כֵּן, אֵינוֹ נִמְלָט מֵאַחַת מִשְּׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת: אוֹ שֶׁיָּמוּת, אוֹ שֶׁיְּנַכּוּ לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו.

הַיּוֹם נָדוֹן בָּאֶפְשָׁרוּת הָרִאשׁוֹנָה, וְהִיא - שֶׁיָּמוּת בְּשֶׁל הַסַּכָּנָה שֶׁהֶעָמִיד בָּהּ אֶת עַצְמוֹ.

אִם יָמוּת הָאָדָם מִפְּנֵי שֶׁהֶעֱמִיד אֶת עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה, יִהְיֶה הוּא הָרוֹצֵחַ שֶׁל עַצְמוֹ, וְיִתָּבַע עַל כָּךְ כְּעַל מַעֲשֵׂה רֶצַח לְכָל דָּבָר, כְּאִלּוּ רָצַח אָדָם אַחֵר. אָמְנָם מוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ זוֹ וּבִזְמַן זֶה נַעֲשָׂה בִּגְזֵרַת ה', אֲבָל הוּא יֵעָנֵשׁ עַל כָּךְ שֶׁסִּבֵּב מוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ. וּכְבָר הִקְדִּים ה' וְהִזְהִיר אוֹתָנוּ עַל כָּךְ בְּאוֹמְרוֹ בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: "לֹא תִּרְצַח" (שֵׁמוֹת כ י"ג). כְּכָל שֶׁהַנִּרְצָח קָרוֹב יוֹתֵר אֶל הָרוֹצֵחַ, יִהְיֶה עָנְשׁוֹ חָמוּר יוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁרֶצַח קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה הוּא מַעֲשֶׂה אַכְזָרִי יוֹתֵר מֵרֶצַח אָדָם לֹא מֻכָּר, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "עַל-רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו, וְשִׁחֵת רַחֲמָיו, וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ, וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח" (עמוס א יא). מַשְׁמָע, שֶׁהָרוֹצֵחַ אֶת עַצְמוֹ (וּבִלְשׁוֹן יָמֵינוּ: הַמִּתְאַבֵּד) עָנְשׁוֹ הוּא הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר, הוּא רָצַח אֶת הָאָדָם הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר לְעַצְמוֹ. וּמַדּוּעַ מַרְחִיב עַל כָּךְ הַמְּחַבֵּר? שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: "זֶה עִנְיָנִי הַפְּרָטִי, זֶהוּ עִנְיָן אִישִׁי שֶׁלִּי, וַאֲנִי מָחַלְתִּי לְעַצְמִי", וְכֵן לֹא יוּכַל לְתָרֵץ עַצְמוֹ לִפְנֵי הַבּוֹרֵא בְּתֵרוּץ רוּחָנִי - שֶׁרָצָה לְהַגִּיעַ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא מַהֵר יוֹתֵר.
הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעֶבֶד, שֶׁאֲדוֹנוֹ הִפְקִיד אוֹתוֹ בְּמָקוֹם מְסֻיָּם לְמֶשֶׁךְ זְמַן מְסֻיָּם, וְהִזְהִיר אוֹתוֹ לְבַל יַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם עַד שֶׁיָּבוֹא שָׁלִיחַ מִטַּעֲמוֹ. הִמְתִּין הָעֶבֶד וְרָאָה כִּי הַשָּׁלִיחַ בּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא, וְאָז פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ וְעָזַב אֶת הַמָּקוֹם לִפְנַי בּוֹא הַשָּׁלִיחַ. בָּרוּר כִּי אֲדוֹנוֹ יִכְעַס עָלָיו עַל שֶׁלֹּא מִלֵּא תַּפְקִידוֹ וְיַעֲנִישׁוֹ בְּחֻמְרָה. כָּךְ הַמֵּמִית עַצְמוֹ מִשּׁוּם שֶׁהִכְנִיס עַצְמוֹ בְּסַכָּנַת מָוֶת יֵעָנֵשׁ עַל שֶׁהִמְרָה אֶת צִוּוּי הַבּוֹרֵא - אֲדוֹנוֹ.

וְעַתָּה נִקְרָא אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "חוֹבַת הַלְּבָבוֹת"

אוֹ שֶׁיָּמוּת - וְיִהְיֶה הוּא הַמֵּמִית אֶת עַצְמוֹ, וְהוּא נִתְבַּע עַל זֶה, כְּאִלּוּ הֵמִית זוּלָתוֹ מִבְּנֵי אָדָם, אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹתוֹ עַל הַדֶּרֶךְ הַהוּא בִּגְזֵרַת הָאֱלֹהִים וּבִרְשׁוּתוֹ. וּכְבָר הִזְהִירָנוּ, שֶׁלֹּא לְהָמִית שׁוּם אָדָם, בְּשׁוּם גִּלְגּוּל, בְּאמְרוֹ "לֹא תִּרְצַח" (שֵׁמוֹת כ יג). וְכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה הַמּוּמָת קָרוֹב אֶל הַמֵּמִית, יִהְיֶה הָעֹנֶשׁ יוֹתֵר רָאוּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עַל-רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו, וְשִׁחֵת רַחֲמָיו" וגו'(עמוס א יא).

וְכֵן מִי שֶׁהֵמִית אֶת עַצְמוֹ יִהְיֶה עָנְשׁוֹ גָּדוֹל בְּלִי סָפֵק, מִפְּנֵי שֶׁמְּשָׁלוֹ בַּזֶּה כְּעֶבֶד, שֶׁצִּוָּהוּ אֲדוֹנָיו לְשַׁמֵּר מָקוֹם לִזְמַן יָדוּעַ, וְהִזְהִירוּ שֶׁלֹּא יִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיָּבֹא שְׁלִיחַ אֲדוֹנָיו אֵלָיו. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁבּוֹשֵׁשׁ הַשָּׁלִיחַ לָבֹא, נִפְרָד מִן הַמָּקוֹם קֹדֶם בּוֹאוֹ וְקָצַף עָלָיו אֲדוֹנָיו וְהֶעֱנִישׁוּ עֹנֶשׁ גָּדוֹל.

וְכֵן הַמֵּמִית אֶת עַצְמוֹ יוֹצֵא מֵעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים אֶל הֲמְרוֹתוֹ בְּהִכָּנְסוֹ בְּסַכָּנַת הַמָּוֶת.

 

חזרה-פתיחה

אִם יָמוּת הָאָדָם מִפְּנֵי שֶׁהֶעֱמִיד אֶת עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה, יִהְיֶה הוּא הָרוֹצֵחַ שֶׁל עַצְמוֹ, וְיֵעָנֵשׁ עַל כָּךְ כְּאִלּוּ רָצַח אָדָם אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ זוֹ נַעֲשָׂה בִּגְזֵרַת ה' וּבִרְשׁוּתוֹ. וּכְבָר הִקְדִּים ה' וְהִזְהִיר אוֹתָנוּ עַל כָּךְ בְּאוֹמְרוֹ בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: "לֹא תִּרְצַח" (שְׁמוֹת כ י"ג). כְּכָל שֶׁהַנִּרְצָח קָרוֹב יוֹתֵר אֶל הָרוֹצֵחַ, יִהְיֶה עָנְשׁוֹ חָמוּר יוֹתֵר, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "עַל-רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו, וְשִׁחֵת רַחֲמָיו" (עמוס א יא). עָנְשׁוֹ שֶׁל הַמֵּמִית עַצְמוֹ לְלֹא סָפֵק חָמוּר עוֹד יוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁרָצַח אֶת הַקָּרוֹב אֵלָיו בְּיוֹתֵר. הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעֶבֶד, שֶׁאֲדוֹנוֹ הִפְקִיד אוֹתוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁקָּבַע לְמֶשֶׁךְ זְמַן מְסֻיָּם, וְהִזְהִיר אוֹתוֹ לְבַל יַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם עַד שֶׁיַּגִּיעַ שָׁלִיחַ מִטַּעֲמוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁבּוֹשֵׁשׁ הַשָּׁלִיחַ לָבוֹא, פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל הָעֶבֶד וְעָזַב אֶת הַמָּקוֹם. כָּעַס עָלָיו אֲדוֹנוֹ עַל שֶׁלֹּא מִלֵּא תַּפְקִידוֹ וְהֶעֱנִישׁוּ בְּחֻמְרָה. כָּךְ הַמֵּמִית עַצְמוֹ יֵעָנֵשׁ עַל שֶׁהִמְּרָה אֶת צִוּוּי הַבּוֹרֵא - אֲדוֹנוֹ, וְעָזַב אֶת עֲבוֹדַת ה' בְּכָךְ שֶׁהִכְנִיס עַצְמוֹ בְּסַכָּנַת מָוֶת.

 

אִם יָמוּת מִפְּנֵי שֶׁהֶעֱמִיד אֶת עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה, יִהְיֶה הוּא הָרוֹצֵחַ שֶׁל עַצְמוֹ, וְיֵעָנֵשׁ עַל כָּךְ כְּאִלּוּ רָצַח אָדָם אַחֵר. וְזֹאת אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ זוֹ הוּא בִּגְזֵרַת ה' וּבִרְשׁוּתוֹ. וּכְבָר הִזְהִיר ה' עַל כָּךְ בְּאוֹמְרוֹ " לֹא תִּרְצַח" (שמות כ י"ג). וּכְכָל שֶׁהַנִּרְצָח קָרוֹב יוֹתֵר אֶל הָרוֹצֵחַ, יִהְיֶה עָנְשׁוֹ חָמוּר יוֹתֵר, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "עַל-רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו, וְשִׁחֵת רַחֲמָיו" (עמוס א יא). וְעָנְשׁוֹ שֶׁל הַמֵּמִית עַצְמוֹ חָמוּר עוֹד יוֹתֵר. הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעֶבֶד, שֶׁאֲדוֹנוֹ הִפְקִיד אוֹתוֹ בְּמָקוֹם מְסֻיָּם עַד שֶׁיַּגִּיעַ שָׁלִיחַ מִטַּעֲמוֹ. כְּשֶׁרָאָה הָעֶבֶד שֶׁהַשָּׁלִיחַ אֵינוֹ מַגִּיעַ, פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ וְעָזַב אֶת הַמָּקוֹם. כָּעַס עָלָיו אֲדוֹנוֹ שֶׁהִמְּרָה אֶת צִוּוּיוֹ וְהֶעֱנִישׁוֹ בְּחֻמְרָה. כָּךְ הַמֵּמִית עַצְמוֹ מִשּׁוּם שֶׁהִכְנִיס עַצְמוֹ בְּסַכָּנַת מָוֶת יֵעָנֵשׁ עַל שֶׁהִמְּרָה אֶת צִוּוּי ה'.

 

אִם יָמוּת הָאָדָם מִפְּנֵי שֶׁהֶעֱמִיד אֶת עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה, יִתָּבַע כְּאִלּוּ רָצַח אָדָם אַחֵר. כְּכָל שֶׁהַנִּרְצָח קָרוֹב יוֹתֵר אֶל הָרוֹצֵחַ, יִהְיֶה עָנְשׁוֹ חָמוּר יוֹתֵר, וּלְפִי זֶה עָנְשׁוֹ שֶׁל הַמֵּמִית עַצְמוֹ יִהְיֶה חָמוּר עוֹד יוֹתֵר - שֶׁהָרֵי אָדָם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ. וְכָל זֶה אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ זוֹ הוּא בִּגְזֵרַת ה' וּבִרְשׁוּתוֹ. מָשָׁל לְעֶבֶד, שֶׁאֲדוֹנוֹ הִפְקִיד אוֹתוֹ בְּמָקוֹם מְסֻיָּם עַד שֶׁיַּגִּיעַ שָׁלִיחַ מִטַּעֲמוֹ. כְּשֶׁרָאָה הָעֶבֶד שֶׁהַשָּׁלִיחַ אֵינוֹ מַגִּיעַ - נָטַשׁ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְהָלַךְ. כָּעַס עָלָיו אֲדוֹנוֹ שֶׁהִמְּרָה רְצוֹנוֹ וְהֶעֱנִישׁוֹ בְּחֻמְרָה. כָּךְ הַמֵּמִית עַצְמוֹ יֵעָנֵשׁ עַל שֶׁהִמְּרָה אֶת צִוּוּי ה' וְהִכְנִיס עַצְמוֹ בְּסַכָּנַת מָוֶת.

 

אִם יָמוּת אָדָם מִפְּנֵי שֶׁהֶעֱמִיד אֶת עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה, יִתָּבַע כְּאִלּוּ רָצַח אָדָם אַחֵר. כְּכָל שֶׁהַנִּרְצָח קָרוֹב יוֹתֵר אֶל הָרוֹצֵחַ, יִהְיֶה עָנְשׁוֹ חָמוּר יוֹתֵר, וְעוֹד יוֹתֵר גָּדוֹל עָנְשׁוֹ שֶׁל הַמֵּמִית עַצְמוֹ – שֶׁהָרֵי אָדָם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ. וְכָל זֶה אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ זוֹ הוּא בִּגְזֵרַת ה' וּבִרְשׁוּתוֹ. מָשָׁל לְעֶבֶד, שֶׁאֲדוֹנוֹ הִפְקִיד אוֹתוֹ בְּמָקוֹם מְסֻיָּם עַד שֶׁיַּגִּיעַ שָׁלִיחַ מִטַּעֲמוֹ. וְלֹא הִמְתִּין הָעֶבֶד לְבוֹא הַשָּׁלִיחַ וְהָלַךְ טֶרֶם זְמַנּוֹ. כָּעַס עָלָיו אֲדוֹנוֹ וְהֶעֱנִישׁוֹ בְּחֻמְרָה. כָּךְ הַמֵּמִית עַצְמוֹ יֵעָנֵשׁ עַל שֶׁהִמְּרָה אֶת צִוּוּי ה' וְהִכְנִיס עַצְמוֹ בְּסַכָּנַת מָוֶת.

 

 

נמשיך מחר, בעז"ה