שיעור 48

לָמַדְנוּ שֶׁבְּדוֹמֶה לְחוֹבַת הָאָדָם לִשְׁמֹר עַל חַיָּיו וּלְהִתְרַחֵק מִסַּכָּנָה - כָּךְ הוּא חַיָּב לִשְׁמֹר עַל בְּרִיאוּתוֹ וּלְהִתְפַּרְנֵס וְלִדְאֹג לִלְבוּשׁוֹ וְלִמְקוֹם מְגוּרִים וְלִרְכֹּשׁ מִדּוֹת טוֹבוֹת וּלְהַרְחִיק מֵעַצְמוֹ אֶת הַמַּפְרִיעִים לְכָךְ. עָלָיו לַעֲמֹל לְסַפֵּק צְרָכָיו בְּעַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁבָּרוּר לוֹ שֶׁטִּרְחָתוֹ אֵינָהּ מוֹעִילָה, אֶלָּא רַק גְּזֵרַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ.

יְתֵרָה מִזֹּאת. אִם פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל הָאָדָם מַגִּיעָה עַל יְדֵי אֶמְצָעִי מְסֻיָּם, אֵין רָאוּי לוֹ לִבְטֹחַ בָּאֶמְצָעִי עַצְמוֹ וְלִשְׂמֹחַ בּוֹ וְלִדְבֹּק בּוֹ וּלְהַחְזִיקוֹ וְלַהֲגוֹת בּוֹ וּלְהִתְרַכֵּז בּוֹ כְּאִלּוּ אֶמְצָעִי זֶה הוּא הַמְּפַרְנֵס אוֹתוֹ, כִּי דָּבָר זֶה יַחְלִישׁ אֶת בִּטְחוֹנוֹ בה'. טָעוּת הִיא לַחְשֹׁב כִּי עֲבוֹדָתוֹ תְּפַרְנֵס אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁקָּבַע הַבּוֹרֵא מֵרֹאשׁ, וְאֵין לוֹ לִשְׂמֹחַ וְלִדְבֹּק בַּעֲבוֹדָתוֹ וּבְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ לְהַשִּׂיגָהּ, אֶלָּא יוֹדֶה לה' שֶׁמָּצָא עֲבוֹדָה וְיָגַע בָּהּ וְה' שָׁלַח בְּרָכָה בְּפַרְנָסָתוֹ, וְלֹא הֵנִיחַ עֲמָלוֹ לָרִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תהלים קכח ב).

עַל עִנְיָן זֶה אָמַר אַחַד הַחֲסִידִים: "תָּמוּהַּ בְּעֵינַי מִי שֶׁנּוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ עֲבוֹדָה, וּבְעֶצֶם הֲרֵיהוּ נוֹתֵן לוֹ אֶת מָה שֶׁגָּזַר הַבּוֹרֵא בַּעֲבוּרוֹ, וּלְאַחַר מִכֵּן מַזְכִּיר לַחֲבֵרוֹ אֶת הַטּוֹבָה שֶׁעָשָׂה לוֹ, וּמְצַפֶּה שֶׁיּוֹדֶה לוֹ עַל כָּךְ. וְעוֹד יוֹתֵר תָּמוּהַּ בְּעֵינַי הָאָדָם שֶׁמְּקַבֵּל פַּרְנָסָתוֹ דֶּרֶךְ אָדָם אַחֵר, וּלְמַעֲשֶׂה - הָאָדָם הַ"אַחֵר" הֻכְרַח מִן הַשָּׂמִים לָתֵת לוֹ פַּרְנָסָה זוֹ, וְהוּא נוֹהֵג בְּהַכְנָעָה כְּלַפָּיו וּמְדַבֵּר אֵלָיו  בְּרַכּוּת וּבְכָבוֹד וּמְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ, כְּאִלּוּ נָתַן לוֹ עֲבוֹדָה זוֹ מִשֶּׁל עַצְמוֹ. הַלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְהִכָּנַע לִפְנֵי ה' וּלְהוֹדוֹת לָבּוֹרֵא עַל שֶׁסּוֹבֵב וְהוֹבִיל אֶת פַּרְנָסָתוֹ דֶּרֶךְ אָדָם זֶה".

וְעַתָּה נִקְרָא אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "חוֹבַת הַלְּבָבוֹת"

וְאִם יָבוֹא לוֹ טַרְפּוֹ עַל פָּנִים מֵאָפְנֵי הַסִּבּוֹת אֲשֶׁר הִתְעַסֵּק בָּהֶן, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא יִבְטַח עַל הַסִּבָּה הַהִיא, וְיִשְׂמַח בָּהּ, וְיוֹסִיף לְהַחְזִיק בָּהּ, וְיִטֶּה לִבּוֹ אֵלֶיהָ, כִּי יֵחָלֵשׁ בִּטְחוֹנוֹ בֶּאֱלֹהָיו. אַךְ אֵין רָאוּי לוֹ לַחְשֹׁב, כִּי תּוֹעִילֵנוּ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁקָּדַם בְּדַעַת הַבּוֹרֵא, וְאַל יִשְׂמַח בְּהִדָּבְקוֹ בָּהּ וְסִיבוּבוֹ עָלֶיהָ, אַךְ יוֹדֶה הַבּוֹרֵא, אֲשֶׁר הִטְרִיפוּ אַחַר יְגִיעָתוֹ - וְלֹא שָׂם עֲמָלוֹ וְטָרְחוֹ לָרִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תהלים קכח ב).

וְאָמַר אֶחָד מִן הַחֲסִידִים: אֲנִי תָּמֵהַּ - מִמִּי שֶׁנּוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ מָה שֶׁגָּזַר לוֹ, אֶצְלוֹ, הַבּוֹרֵא, וְאַחַר כָּךְ יַזְכִּיר לוֹ טוֹבָתוֹ עָלָיו בּוֹ - וִיבַקֵּשׁ לְהוֹדוֹת אוֹתוֹ עָלָיו. וְיוֹתֵר אֲנִי תָּמֵהַּ - מִמִּי שֶׁקִּבֵּל טַרְפּוֹ עַל יְדֵי אַחֵר, מֻכְרָח לְתִתּוֹ לוֹ, וְיִכָּנַע לוֹ וִיפַיְּסֵהוּ וִישַׁבְּחֵהוּ.

חזרה-פתיחה

אִם פַּרְנָסָתוֹ מַגִּיעָה עַל יְדֵי אֶמְצָעִי מְסֻיָּם, תִּהְיֶה זוֹ טָעוּת לִבְטֹחַ בָּאֶמְצָעִי עַצְמוֹ וְלִשְׂמֹחַ בּוֹ וְלִדְבֹּק בּוֹ וּלְהִתְרַכֵּז בּוֹ, כְּאִלּוּ אֶמְצָעִי זֶה הוּא הַמְּפַרְנֵס אוֹתוֹ - כִּי דָּבָר זֶה יַחְלִישׁ אֶת בִּטְחוֹנוֹ בה'. לֹא נָכוֹן יִהְיֶה לַחְשֹׁב כִּי בִּיכָלְתָּהּ שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ לְפַרְנֵס אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁקָּבַע הַבּוֹרֵא מֵרֹאשׁ, וְאַל יִדְבַּק בַּעֲבוֹדָתוֹ וּבְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ לְהַשִּׂיגָהּ, אֶלָּא יוֹדֶה לה' שֶׁהִמְצִיא לוֹ אֶמְצָעִי זֶה, וְשָׁלַח בּוֹ בְּרָכָה וְהוּא מִתְפַּרְנֵס מִמֶּנּוּ, וְלֹא הֵנִיחַ עֲמָלוֹ לָרִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תהלים קכח ב).

אָמַר עַל כָּךְ אַחַד הַחֲסִידִים: "תָּמוּהַּ בְּעֵינַי הָאָדָם שֶׁנּוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ עֲבוֹדָה, שֶׁהַבּוֹרֵא גָּזַר עָלָיו שֶׁיִּתֵּן לוֹ, וּלְאַחַר מִכֵּן מַזְכִּיר לַחֲבֵרוֹ אֶת הַטּוֹבָה שֶׁעָשָׂה לוֹ, וּמְצַפֶּה שֶׁיּוֹדֶה לוֹ עַל כָּךְ. וְעוֹד יוֹתֵר תָּמוּהַּ בְּעֵינַי הָאָדָם שֶׁמְּקַבֵּל פַּרְנָסָתוֹ דֶּרֶךְ אָדָם אַחֵר, וּלְמַעֲשֶׂה - מִן הַשָּׁמַיִם הֻכְרַח לָתֵת לוֹ אוֹתָהּ, וְהוּא נוֹהֵג בְּהַכְנָעָה כְּלַפָּיו וּמְדַבֵּר אֵלָיו בְּכָבוֹד, וּמְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ - כְּאִלּוּ נָתַן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ. הַלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְהִכָּנַע לִפְנֵי ה' וּלְהוֹדוֹת לוֹ עַל שֶׁסּוֹבֵב אֶת פַּרְנָסָתוֹ דֶּרֶךְ אָדָם זֶה".

 

אִם תַּגִּיעַ פַּרְנָסָתוֹ עַל יְדֵי אַחַת מֵהַהִשְׁתַּדְּלֻיּוֹת שֶׁעָסַק בָּהֶן, אַל יִבְטַח בַּגּוֹרֵם עַצְמוֹ וִיטַפֵּחַ אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מְקוֹר פַּרְנָסָתוֹ, כִּי הִתְנַהֲגוּת כָּזוֹ תַּחְלִישׁ אֶת בִּטְחוֹנוֹ בה'. עָלָיו לְהַאֲמִין כִּי כָּל הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ לֹא תּוֹעִיל לוֹ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁנִּגְזַר מֵרֹאשׁ, וְיוֹדֶה לה' שֶׁשָּׁלַח בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ וְנָתַן לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְהִתְפַּרְנֵס מִמֶּנּוּ וְלֹא לִגַּע לָרִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תהלים קכח ב).

וּכְבָר אָמַר אַחַד הַחֲסִידִים: "אֲנִי תָּמֵהַּ עַל אָדָם הַנּוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ עֲבוֹדָה, וּבְעֶצֶם הַבּוֹרֵא גָּזַר מֵרֹאשׁ שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ הִיא חֶלְקוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּלְאַחַר מִכֵּן מַזְכִּיר לַחֲבֵרוֹ אֶת הַטּוֹבָה שֶׁעָשָׂה לוֹ וּמְצַפֶּה לַתּוֹדָה. עוֹד יוֹתֵר אֲנִי תָּמֵהַּ עַל מְקַבֵּל הָעֲבוֹדָה, שֶׁנּוֹהֵג בְּהַכְנָעָה וּבְכָבוֹד לְנוֹתֵן עֲבוֹדָתוֹ כְּאִלּוּ נָתַן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ - וְאֵינוֹ נִכְנָע לִפְנֵי ה', וְאֵינוֹ מוֹדֶה לוֹ עַל שֶׁסּוֹבֵב אֶת פַּרְנָסָתוֹ דֶּרֶךְ אָדָם זֶה".

 

אִם תַּגִּיעַ פַּרְנָסָתוֹ עַל יְדֵי אַחַת מֵהַהִשְׁתַּדְּלֻיּוֹת שֶׁעָסַק בָּהֶן, אַל יִבְטַח בַּגּוֹרֵם עַצְמוֹ וִיטַפֵּחַ אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מְקוֹר פַּרְנָסָתוֹ, כִּי הִתְנַהֲגוּת כָּזוֹ תַּחְלִישׁ אֶת בִּטְחוֹנוֹ בה'. עָלָיו לְהַאֲמִין כִּי כָּל הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ לֹא תּוֹעִיל לוֹ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁנִּגְזַר מֵרֹאשׁ, וְיוֹדֶה לה' שֶׁשָּׁלַח בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ וְנָתַן לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְהִתְפַּרְנֵס מִמֶּנּוּ וְלֹא לִגַּע לָרִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תהלים קכח ב).

וּכְבָר אָמַר אַחַד הַחֲסִידִים: "אֲנִי תָּמֵהַּ עַל אָדָם הַנּוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ עֲבוֹדָה, וּבְעֶצֶם הַבּוֹרֵא גָּזַר מֵרֹאשׁ שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ הִיא חֶלְקוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּלְאַחַר מִכֵּן מַזְכִּיר לַחֲבֵרוֹ אֶת הַטּוֹבָה שֶׁעָשָׂה לוֹ וּמְצַפֶּה לַתּוֹדָה. עוֹד יוֹתֵר אֲנִי תָּמֵהַּ עַל מְקַבֵּל הָעֲבוֹדָה, שֶׁנּוֹהֵג בְּהַכְנָעָה וּבְכָבוֹד לְנוֹתֵן עֲבוֹדָתוֹ כְּאִלּוּ נָתַן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ - וְאֵינוֹ נִכְנָע לִפְנֵי ה', וְאֵינוֹ מוֹדֶה לוֹ עַל שֶׁסּוֹבֵב אֶת פַּרְנָסָתוֹ דֶּרֶךְ אָדָם זֶה".

אִם תַּגִּיעַ פַּרְנָסָתוֹ עַל יְדֵי אַחַת מֵהַהִשְׁתַּדְּלֻיּוֹת שֶׁעָסַק בָּהֶן, אַל יִבְטַח בַּגּוֹרֵם עַצְמוֹ וִיטַפֵּחַ אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מְקוֹר פַּרְנָסָתוֹ, כִּי הִתְנַהֲגוּת כָּזוֹ תַּחְלִישׁ אֶת בִּטְחוֹנוֹ בה'. עָלָיו לְהַאֲמִין כִּי כָּל הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ לֹא תּוֹעִיל לוֹ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁנִּגְזַר מֵרֹאשׁ, וְיוֹדֶה לה' שֶׁשָּׁלַח בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ וְנָתַן לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְהִתְפַּרְנֵס מִמֶּנּוּ וְלֹא לִגַּע לָרִיק.

וּכְבָר אָמַר אַחַד הַחֲסִידִים: "אֲנִי תָּמֵהַּ עַל אָדָם הַנּוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ עֲבוֹדָה שֶׁהַבּוֹרֵא גָּזַר שֶׁהִיא חֶלְקוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּלְאַחַר מִכֵּן מְבַקֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ שֶׁיּוֹדֶה לוֹ עַל עֲבוֹדָה זוֹ. וְיוֹתֵר אֲנִי תָּמֵהַּ עַל מְקַבֵּל הָעֲבוֹדָה, שֶׁנּוֹהֵג בְּהַכְנָעָה כְּלַפֵּי נוֹתֵן עֲבוֹדָתוֹ כְּאִלּוּ נָתַן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ – וְאֵינוֹ נִכְנָע לִפְנֵי ה', וְאֵינוֹ מוֹדֶה לוֹ עַל שֶׁסּוֹבֵב אֶת פַּרְנָסָתוֹ דֶּרֶךְ אָדָם זֶה".

 

נמשיך מחר, בעז"ה