שיעור 49

אֶתְמוֹל לָמַדְנוּ שֶׁאַל לָאָדָם לִבְטֹחַ בַּגּוֹרֵם הַמֵּבִיא לוֹ פַּרְנָסָה, כִּי דָּבָר זֶה יַחְלִישׁ אֶת בִּטְחוֹנוֹ בה'; רַק יוֹדֶה לַבּוֹרֵא שֶׁזִּמֵּן לוֹ אֶמְצָעִי זֶה.

אִם לַמְרוֹת הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ לֹא הִרְוִיחַ בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁבָּהּ עָמַל וְטָרַח, יַחְשֹׁב שֶׁאוּלַי הַהַכְנָסָה לְיוֹם זֶה כְּבָר נִתְּנָה לוֹ קֹדֶם לָכֵן, בְּלִי שֶׁהִבְחִין בְּכָךְ, אוֹ שֶׁהִיא אֲמוּרָה לְהַגִּיעַ בְּצוּרָה אַחֶרֶת, בַּעֲבוֹדָה שׁוֹנָה.

בְּכָל מִקְרֶה, בֵּין אִם פַּרְנָסָתוֹ מְצוּיָה וּבֵין אִם לָאו, מִן הָרָאוּי לָאָדָם לַעֲסֹק בָּעֲבוֹדָה וּבָאֶמְצָעִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס, בְּלִי לְהִתְעַצֵּל וּלְהִתְרַשֵּׁל מִלַּעֲשׂוֹת אֶת חֶלְקוֹ, בַּדְּרָכִים הַמַּתְאִימוֹת לִתְכוּנוֹתָיו, כִּשּׁוּרָיו וְגוּפוֹ - כְּפִי שֶׁלָּמַדְנוּ בְּסוֹף הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם (שִׁעוּרִים 37, 38). וְיַחַד עִם עֲמָלוֹ יִבְטַח בה' שֶׁלֹּא יַעַזְבֵהוּ וְלֹא יְרַפֶּה אֶת הַשְׁגָּחָתוֹ עָלָיו וְלֹא יִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ" (נחום א ז).

בְּגִישָׁה זוֹ עָלָיו לְהִתְיַחֵס גַּם לַבְּרִיאוּת וְלַחֹלִי: לְצַד בִּטְחוֹנוֹ בה', עָלָיו לִדְאֹג בְּעַצְמוֹ לִבְרִיאוּתוֹ בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, לִשְׁמֹר עַל גּוּפוֹ  לְפִי הַמְלָצוֹת הַבְּרִיאוּת וּלְהִתְרַחֵק מִדְּבָרִים הַמַּזִּיקִים לַבְּרִיאוּת, וּכְשֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ - לָגֶשֶׁת לְרוֹפֵא, כַּנָּהוּג בָּעוֹלָם, וְלִשְׁמֹעַ לַעֲצוֹתָיו, כְּפִי שֶׁצִּוָּה הַבּוֹרֵא: "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כאי ט). לַמְרוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת אֱנוֹשִׁית זוֹ יֵדַע שֶׁלֹּא הָאֶמְצָעִים עַצְמָם - הַתְּרוּפוֹת אוֹ הַתְּזוּנָה וְכַדּוֹמֶה - הֵם הַמַּבְרִיאִים אוֹתוֹ, וְלֹא הַגּוֹרְמִים הַטִּבְעִיִּים הֵם הַמְּבִיאִים אֶת הַמַּחֲלָה, אֶלָּא אֶמְצָעִים אֵלּוּ פּוֹעֲלִים רַק בִּרְשׁוּת הַבּוֹרֵא.

וְעַתָּה נִקְרָא אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "חוֹבַת הַלְּבָבוֹת"

וְאִם לֹא יְבוֹאֵהוּ הַטָּרֵף (=הַפַּרְנָסָה) עַל הַפָּנִים אֲשֶׁר סִבֵּב עֲלֵיהֶם, אֶפְשָׁר שֶׁטֶּרֶף יוֹמוֹ כְּבָר קָדַם אֶצְלוֹ וְהוּא בִּרְשׁוּתוֹ, אוֹ שֶׁבָּא לוֹ עַל פָּנִים אֲחֵרִים.

וְעַל אֵיזֶה פָּנִים שֶׁיִּהְיֶה, רָאוּי לוֹ לְהִתְעַסֵּק בַּסִּבּוֹת, וְאַל יַרְפֶּה מְחַזֵּר עֲלֵיהֶן, כְּשֶׁהֵן רְאוּיוֹת לְמִדּוֹתָיו וּלְגוּפוֹ, וְלֶאֱמוּנָתוֹ וּלְעוֹלָמוֹ, כַּאֲשֶׁר קִדַּמְתִּי, וְיִבְטַח עִם זֶה עַל אֱלֹהָיו, שֶׁלֹּא יַעַזְבֵהוּ וְלֹא יַרְפֵּהוּ וְלֹא יִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה" וגו' (נחום א ז).

וְכֵן נֶאֱמַר בְּעִנְיַן הַבְּרִיאוּת וְהַחֹלִי, כִּי עַל הָאָדָם לִבְטֹחַ בַּבּוֹרֵא בַּזֶּה, וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּהַתְמָדַת הַבְּרִיאוּת בְּסִבּוֹת אֲשֶׁר מִטִּבְעָן זֶה, וְלִדְחוֹת הַמַּדְוֶה בְּמָה שֶׁנָּהֲגוּ לִדְחוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כאי ט), בְּלִי שֶׁיִּבְטַח עַל סִבּוֹת הַבְּרִיאוּת וְהַחֹלִי, שֶׁהֵן מוֹעִילוֹת אוֹ מַזִּיקוֹת - אֶלָּא בִּרְשׁוּת הַבּוֹרֵא.

חזרה-פתיחה

אִם לַמְרוֹת הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ וַעֲמָלוֹ לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְפַּרְנֵס, יַחְשֹׁב שֶׁאוּלַי הַהַכְנָסָה לְיוֹם זֶה כְּבָר נִתְּנָה לוֹ קֹדֶם לָכֵן, בְּלִי שֶׁהִבְחִין בְּכָךְ, אוֹ שֶׁהִיא אֲמוּרָה לְהַגִּיעַ בְּצוּרָה אַחֶרֶת.

בְּכָל מִקְרֶה, בֵּין אִם פַּרְנָסָתוֹ מְצוּיָה וּבֵין אִם לָאו, עַל הָאָדָם לַעֲסֹק בָּעֲבוֹדָה וּבְאֶמְצָעִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס, בְּלִי לְהִתְעַצֵּל וּלְהִתְרַשֵּׁל מִלַּעֲשׂוֹת אֶת חֶלְקוֹ, בִּדְרָכִים הַמַּתְאִימוֹת לִתְכוּנוֹתָיו, כִּשּׁוּרָיו וְגוּפוֹ - כְּפִי שֶׁלָּמַדְנוּ בְּסוֹף הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם. וְיַחַד עִם עֲמָלוֹ יִבְטַח בה' שֶׁלֹּא יַעַזְבֵהוּ וְלֹא יִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ" (נחום א ז).

בְּדֶרֶךְ זוֹ עָלָיו לִנְהֹג גַּם בְּנוֹגֵעַ לַבְּרִיאוּת וְלַחֹלִי: לְצַד בִּטְחוֹנוֹ בה' עָלָיו לִדְאֹג בְּעַצְמוֹ לִבְרִיאוּתוֹ, לִשְׁמֹר עַל גּוּפוֹ לְפִי הַמְלָצוֹת הַבְּרִיאוּת וּלְהִתְרַחֵק מִדְּבָרִים מַזִּיקִים, וּכְשֶׁצָּרִיךְ - עָלָיו לָגֶשֶׁת לָרוֹפֵא וְלִשְׁמֹעַ לַעֲצָתוֹ, כְּפִי שֶׁצִּוָּה הַבּוֹרֵא: "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כאי ט). עִם זֹאת יֵדַע שֶׁלֹּא מַאֲמַצָּיו וְלֹא הָאֶמְצָעִים עַצְמָם הֵם הַמַּבְרִיאִים אוֹתוֹ אוֹ הֵם הַגּוֹרְמִים אֶת הַמַּחֲלָה, אֶלָּא אֶמְצָעִים אֵלּוּ פּוֹעֲלִים רַק בִּרְשׁוּת הַבּוֹרֵא.

 

אִם לַמְרוֹת הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ וְעָמְלוּ לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְפַּרְנֵס, יַחְשֹׁב שֶׁאוּלַי הַהַכְנָסָה לְיוֹם זֶה כְּבָר נִתְּנָה לוֹ קֹדֶם לָכֵן, בְּלִי שֶׁהִבְחִין בְּכָךְ, אוֹ שֶׁהִיא אֲמוּרָה לְהַגִּיעַ בְּצוּרָה אַחֶרֶת. בְּכָל מַצָּב, אִם פַּרְנָסָתוֹ מְצוּיָה וְגַם אִם לֹא, עָלָיו לַעֲמֹל לְפַרְנָסָתוֹ, בְּלִי לְהִתְעַצֵּל מִלַּעֲשׂוֹת אֶת חֶלְקוֹ. עָלָיו לִמְצֹא עֲבוֹדָה הַמַּתְאִימָה לִתְכוּנוֹתָיו, כִּשּׁוּרָיו וְגוּפוֹ - כְּפִי שֶׁלָּמַדְנוּ בְּסוֹף הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם. וְיַחַד עִם עֲמָלוֹ לִבְטֹחַ בה' שֶׁלֹּא יַעַזְבֵהוּ וְלֹא יִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ" (נחום א ז).

כָּךְ יִנְהַג גַּם בְּנוֹגֵעַ לַבְּרִיאוּת וְלַחֹלִי: לְצַד בִּטְחוֹנוֹ בה' יִדְאַג בְּעַצְמוֹ לִבְרִיאוּתוֹ, יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהַמְלָצוֹת הַבְּרִיאוּת וְיִתְרַחֵק מִדְּבָרִים הַמַּזִּיקִים לְגוּפוֹ, וּכְשֶׁצָּרִיךְ - יִגַּשׁ לְרוֹפֵא וְיִשְׁמַע לַעֲצָתוֹ, כְּפִי שֶׁצִּוָּה הַבּוֹרֵא: "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כאי ט). עִם זֹאת יֵדַע שֶׁלֹּא הָאֶמְצָעִים עַצְמָם מַבְרִיאִים אוֹ מַזִּיקִים לָאָדָם, אֶלָּא אֶמְצָעִים אֵלּוּ פּוֹעֲלִים רַק בִּרְשׁוּת הַבּוֹרֵא.

 

אִם לֹא הִגִּיעָה פַּרְנָסָתוֹ לַמְרוֹת הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ, אוּלַי הַהַכְנָסָה לְיוֹם זֶה כְּבָר נִמְצֵאת בְּיָדוֹ, אוֹ שֶׁהִיא אֲמוּרָה לְהַגִּיעַ בְּצוּרָה אַחֶרֶת. בְּכָל מִקְרֶה, עָלָיו לַעֲמֹל לְפַרְנָסָתוֹ וְלַעֲשׂוֹת אֶת חֶלְקוֹ. עָלָיו לִמְצֹא עֲבוֹדָה הַמַּתְאִימָה לִתְכוּנוֹתָיו, כִּשּׁוּרָיו וְגוּפוֹ - כְּפִי שֶׁלָּמַדְנוּ בְּסוֹף הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם, וְיַחַד עִם זֹאת לִבְטֹחַ בה' שֶׁלֹּא יַעַזְבֵהוּ וְלֹא יִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ.

כָּךְ עַל הָאָדָם לִנְהֹג גַּם בְּעִנְיְנֵי הַבְּרִיאוּת. לַמְרוֹת בִּטְחוֹנוֹ בה' עָלָיו לִדְאֹג בְּעַצְמוֹ לְהַתְמִיד בְּרִיאוּתוֹ וּלְהִתְרַחֵק מִדְּבָרִים הַמַּזִּיקִים לוֹ, וּכְשֶׁצָּרִיךְ - יִגַּשׁ לְרוֹפֵא וְיִשְׁמַע לַעֲצָתוֹ, כְּפִי שֶׁצִּוָּה הַבּוֹרֵא: "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כאי ט). עִם זֹאת יֵדַע שֶׁלֹּא הָאֶמְצָעִים עַצְמָם מַבְרִיאִים אוֹ מַזִּיקִים לָאָדָם, אֶלָּא אֶמְצָעִים אֵלּוּ פּוֹעֲלִים רַק בִּרְשׁוּת הַבּוֹרֵא.

 

אִם לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְפַּרְנֵס לַמְרוֹת הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ, אוּלַי פַּרְנָסָתוֹ כְּבָר נִמְצֵאת אֶצְלוֹ, אוֹ שֶׁהִיא אֲמוּרָה לְהַגִּיעַ בְּצוּרָה אַחֶרֶת. בְּכָל מִקְרֶה עָלָיו לַעֲמֹל לְפַרְנָסָתוֹ וְלַעֲשׂוֹת אֶת חֶלְקוֹ: לִמְצֹא עֲבוֹדָה הַמַּתְאִימָה לִתְכוּנוֹתָיו, כִּשּׁוּרָיו וְגוּפוֹ, וְיַחַד עִם זֹאת לִבְטֹחַ בה' שֶׁלֹּא יַעַזְבֵהוּ וְלֹא יִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ.

כָּךְ עָלָיו לִנְהֹג גַּם בְּעִנְיְנֵי הַבְּרִיאוּת: לַמְרוֹת בִּטְחוֹנוֹ בה' עָלָיו לִדְאֹג בְּעַצְמוֹ לְהַתְמִיד בְּרִיאוּתוֹ וּלְהִתְרַחֵק מִדְּבָרִים הַמַּזִּיקִים לוֹ, וּכְשֶׁצָּרִיךְ - לָגֶשֶׁת לְרוֹפֵא וּלְצַיֵּת לְהוֹרָאוֹתָיו. עִם זֹאת יֵדַע שֶׁלֹּא הָאֶמְצָעִים עַצְמָם מַבְרִיאִים אוֹ מַזִּיקִים לוֹ, אֶלָּא הֵם פּוֹעֲלִים רַק בִּרְשׁוּת הַבּוֹרֵא.

 

נמשיך מחר, בעז"ה