שיעור 55

אֶתְמוֹל סִיַּמְנוּ לִלְמֹד אֶת שָׁלוֹשׁ הַטָּעֻיּוֹת שֶׁהָאָדָם הַמְּפַרְנֵס אֲחֵרִים עָלוּל לִטְעוֹת בָּהֶן. וּלְעֻמָּתוֹ הַמַּשְׂכִּיל נוֹהֵג נָכוֹן בְּכָל שְׁלֹשֶׁת הָעִנְיָנִים הַלָּלוּ וּבִטְחוֹנוֹ בה' שֶׁיְּפַרְנֵס אוֹתוֹ חָזָק יוֹתֵר מִבִּטְחוֹנוֹ בִּרְכוּשׁוֹ וּבְמָמוֹנוֹ.  בְּאֹפֶן זֶה יַגִּיעַ גַּם לְכָבוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה וְגַם לְשָׂכָר בָּעוֹלָם הַבָּא.

הַיּוֹם נִלְמַד עַל טָעוּת נוֹסֶפֶת שֶׁנִּכְשָׁלִים בָּהּ חֵלֶק מֵהָאֲנָשִׁים הַמִּתְאַמְּצִים לְהַשִּׂיג הוֹן וְעֹשֶׁר.

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁשְּׁאִיפָתָם לְעֹשֶׁר אֵינָהּ נוֹבַעַת מֵרְצוֹנָם לְחַיֵּי מוֹתָרוֹת וְנוֹחוּת, אֶלָּא מֵרְצוֹנָם לְהַגִּיעַ לְכָבוֹד וְלִקְנוֹת שֵׁם בְּאֶמְצָעוּתוֹ. כָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם  אֵינוֹ מְסַפֵּק אוֹתָם, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים שֶׁכְּכָל שֶׁיִּצָּבְרוּ הוֹן רַב יוֹתֵר - כָּךְ יִגְדַּל כְּבוֹדָם. (וְאָכֵן, בְּיָמֵינוּ יֵשׁ 'דֵּרוּגִים' בִּכְלֵי הַמֶּדְיָה הַשּׁוֹנִים וּרְשִׁימוֹת שֶׁל עֲשִׁירֵי הָעוֹלָם, הָאָרֶץ וְהַמְּדִינָה, מֵהֶעָשִׁיר מִסְפָּר אַחַת - וְעַד לַעֲשִׁיר מִסְפָּר 10, אוֹ 50, אוֹ 100... יֵשׁ הַמּוּכָנִים לַעֲמֹל שָׁנִים כְּדֵי לְטַפֵּס לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ יוֹתֵר בָּרְשִׁימָה הַיֻּמְרָנִית הַזּוֹ).

הַמַּחְשָׁבָה כִּי הָעֹשֶׁר מֵבִיא לְכָבוֹד הִיא שְׁטוּת, וְהִיא נוֹבַעַת מֵחֹסֶר הֲבָנָה מָה הֵם גּוֹרְמֵי הַכָּבוֹד הָאֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא; גַּם אִם נִרְאָה שֶׁהֲמוֹן הָעָם מְכַבְּדִים אֶת הָעֲשִׁירִים, דָּבָר שֶׁאָכֵן עָלוּל לְהַטְעוֹת אֶת הַמִּתְבּוֹנֵן וּלְהוֹבִיל לְמַסְקָנָה זוֹ, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר אֵין הֵם מְכַבְּדִים אֶת הָאָדָם עַצְמוֹ - אֶלָּא הֵם חוֹמְדִים אֶת עָשְׁרוֹ, וְהֵם חוֹשְׁבִים שֶׁאִם יַחְנִיפוּ לוֹ, אוּלַי יֵהָנוּ גַּם הֵם מִמָּמוֹנוֹ. (נוּכַל לִרְאוֹת כִּי אָכֵן הַכָּבוֹד מְכֻוָּן לָעֹשֶׁר וְלֹא לָאָדָם, כִּי כְּשֶׁעָשִׁיר כָּזֶה יוֹרֵד מִנְּכָסָיו - לְפֶתַע הוּא אֵינוֹ מְכֻבָּד עוֹד...)

אִלּוּ הָיָה הֶהָמוֹן מַעֲמִיק לַחְשֹׁב, הָיוּ הָאֲנָשִׁים מְבִינִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּם שֶׁל הָעֲשִׁירִים לָתֵת לָהֶם דָּבָר, מִלְּבַד מָה שֶׁגָּזַר הַבּוֹרֵא שֶׁיִּתְּנוּ לָהֶם, וּמִמֵּילָא הָיוּ תּוֹלִים תִּקְוָתָם בה' לְבַדּוֹ. אָז גַּם הָיוּ מְשַׁבְּחִים רַק לְמִי שֶׁמִּצְטַיֵּן בַּמַּעֲלוֹת וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת, כֵּיוָן שֶׁבִּזְכוּתָן רָאוּי שה' יְכַבֵּד אוֹתוֹ בְּכָבוֹד אֲמִתִּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי-מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד" (שמואל א ב ל).

וְעַתָּה נִקְרָא אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "חוֹבַת הַלְּבָבוֹת"

וְיֵשׁ מִבְּנֵי אָדָם כִּתּוֹת, שֶׁאֵינָם מִשְׁתַּדְּלִים לִקְנוֹת הַמָּמוֹן וּלְהַרְבּוֹת מִמֶּנּוּ, אֶלָּא לְאַהֲבַת הַכָּבוֹד מִבְּנֵי אָדָם, וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם, וְאֵין מַסְפִּיק לָהֶם מִמֶּנּוּ שׁוּם דָּבָר. וְזֶה סִכְלוּת מֵהֶם בְּסִבַּת הַכָּבוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

וְגוֹרֵם לָהֶם זֶה מָה שֶׁרוֹאִים מִכִּבּוּד עַמֵּי הָאָרֶץ לְאַנְשֵׁי הַמָּמוֹן, וּכְבוֹדָם לָהֶם לְחָמְדָּם מָה שֶׁיֵּשׁ אֶצְלָם וְלִמְשֹׁךְ מֵאֲשֶׁר בְּיָדָם.

וְאֵלּוּ הִשְׂכִּילוּ וְהֵבִינוּ, כִּי אֵין בִּיכָלְתָּם וְלֹא בְּכוֹחָם, לֹא לָתֵת וְלֹא לִמְנֹעַ, אֶלָּא לְמִי שֶׁגָּזַר לוֹ הַבּוֹרֵא אֶצְלָם - לֹא הָיוּ מְקַוִּים לְזוּלָתוֹ. וְלֹא הָיָה רָאוּי אֶצְלָם לְכָבוֹד - אֶלָּא מִי שֶׁיִּחֲדָהוּ הַבּוֹרֵא בְּמַעֲלוֹת מְשֻׁבָּחוֹת, רָאוּי בַּעֲבוּרָן לִכְבוֹד הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי-מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד" (שמואל א ב ל).

חזרה-פתיחה

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁשְּׁאִיפָתָם לְעֹשֶׁר נוֹבַעַת מֵרְצוֹנָם לְהַגִּיעַ בְּאֶמְצָעוּתוֹ לְכָבוֹד. אֲנָשִׁים אֵלֶּה אֵינָם מִסְתַּפְּקִים בַּהוֹן שֶׁצָּבְרוּ, אֶלָּא עֲמֵלִים לְהַגְדִּילוֹ וּלְהַכְפִּילוֹ, בַּמַּחְשָׁבָה שֶׁכְּכָל שֶׁעָשְׁרָם יִגְדַּל, כָּךְ יִרְבֶּה גַּם כְּבוֹדָם. זוֹהִי טָעוּת, הַנּוֹבַעַת מֵחֹסֶר הֲבָנָה מָה הֵם גּוֹרְמֵי הַכָּבוֹד הָאֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. הַכָּבוֹד שֶׁרוֹחֲשִׁים הֲמוֹנֵי הָעָם לַעֲשִׁירִים אֵינוֹ בִּזְכוּת הֶעָשִׁיר עַצְמוֹ - אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁחוֹמְדִים אֶת עָשְׁרוֹ, וְחוֹשְׁבִים שֶׁאִם יַחְנִיפוּ לוֹ וְיִתְקָרְבוּ אֵלָיו, אוּלַי יֵהָנוּ גַּם הֵם מֵהוֹנוֹ.

אִלּוּ הָיָה הֲמוֹן הָעָם מַעֲמִיק לַחְשֹׁב, הָיוּ הָאֲנָשִׁים מְבִינִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּם שֶׁל הָעֲשִׁירִים לָתֵת לַאֲחֵרִים, אֶלָּא רַק מָה שֶׁגָּזַר ה' בְּחָכְמָתוֹ שֶׁיִּתְּנוּ לָהֶם. לוּ הָיוּ מְבִינִים זֹאת, הָיוּ הָמוֹן הָעָם תּוֹלִים תִּקְוָתָם בה' לְבַדּוֹ, וְהָיוּ מְשַׁבְּחִים רַק לְמִי שֶׁמִּצְטַיֵּן בַּמַּעֲלוֹת וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבִּגְלָלָן רָאוּי שה' יְכַבֵּד אוֹתוֹ בְּכָבוֹד אֲמִתִּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי-מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד" (שמואל א ב ל).

 

יֵשׁ אֲנָשִׁים הַשּׁוֹאֲפִים לְעֹשֶׁר כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּכָבוֹד שֶׁזּוֹכִים לוֹ הָעֲשִׁירִים. אֲנָשִׁים אֵלּוּ עֲמֵלִים לִצְבֹּר הוֹן וּלְהַגְדִּילוֹ וּלְהַכְפִּילוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים שֶׁכְּכָל שֶׁעָשְׁרָם יִגְדַּל, כָּךְ יִרְבֶּה גַּם כְּבוֹדָם. מְדֻבָּר בְּטָעוּת, הַנּוֹבַעַת מֵחֹסֶר הֲבָנָה מָהֵם גּוֹרְמֵי הַכָּבוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. הַכָּבוֹד לַעֲשִׁירִים אֵינוֹ נוֹבֵעַ מִיַּחַס שֶׁל כָּבוֹד לָהֶם עַצְמָם - אֶלָּא מֵחֶמְדַּת מָמוֹנָם. הַמְּכַבְּדִים אֶת הָעֲשִׁירִים מַשְׁלִים עַצְמָם שֶׁאִם יַחְנִיפוּ לָהֶם, אוּלַי יֵהָנוּ גַּם הֵם מֵאוֹתוֹ הָעֹשֶׁר.

אִלּוּ הָיָה הֲמוֹן הָעָם מֵבִין שֶׁאֵין ביכָלְתָּם שֶׁל הָעֲשִׁירִים לָתֵת לַאֲחֵרִים אֶלָּא רַק מָה שֶׁגָּזַר ה' שֶׁיַּתְנוּ לָהֶם, הָיוּ תּוֹלִים תִּקְוָתָם בה' לְבַדּוֹ, הָיוּ הָמוֹן הָעָם תּוֹלִים תִּקְוָתָם בה' לְבַדּוֹ, וְהָיוּ מְשַׁבְּחִים רַק לְמִי שֶׁמִּצְטַיֵּן בַּמַּעֲלוֹת וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבִּגְלָלָן רָאוּי שה' יְכַבֵּד אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי-מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד" (שמואל א ב ל).

 

טָעוּת נוֹסֶפֶת הַקְּשׁוּרָה לַמָּמוֹן וַעֲלוּלָה לְהַכְשִׁיל מִי שֶׁאֵינוֹ בּוֹטֵחַ בה', הִיא הַמַּחְשָׁבָה שֶׁצְּבִירַת מָמוֹן תָּבִיא לוֹ כָּבוֹד וּפִרְסוּם, וְלָכֵן הוּא רוֹדֵף אַחַר הַכֶּסֶף. הַטָּעוּת נִתְמֶכֶת בְּכָךְ שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁהֲמוֹן הָעָם מְכַבֵּד אֶת הָעֲשִׁירִים, אוּלָם יֵשׁ לָדַעַת שֶׁהַסִּבָּה לִכְבוֹד זֶה הִיא הַחֶמְדָּה לְמָמוֹנָם וְהַתִּקְוָה לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ.

אִלּוּ הָיָה הֲמוֹן הָעָם מֵבִין שֶׁאֵין ביכָלְתָּם שֶׁל הָעֲשִׁירִים לָתֵת אֶלָּא רַק מָה שֶׁגָּזַר ה' שֶׁיִּתְּנוּ לַאֲחֵרִים, הָיוּ בּוֹטְחִים בה' לְבַדּוֹ, וְהָיוּ מִשְּׁבָחִים רַק לְמִי שֶׁמִּצְטַיֵּן בַּמַּעֲלוֹת וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבִּגְלָלָן רָאוּי שה' יְכַבֵּד אוֹתוֹ.

כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה אֶת הַכָּבוֹד שֶׁמְּכַבְּדִים הֲמוֹן הָעָם אֶת הָעֲשִׁירִים, הוּא עָלוּל לִטְעוֹת וְלַחְשֹׁב שֶׁצְּבִירַת עֹשֶׁר תָּבִיא לוֹ כָּבוֹד וּמַעֲמָד, וְלָכֵן יִתְאַמֵּץ לִצְבֹּר הוֹן וּלְהִתְעַשֵּׁר. הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַסִּבָּה לִכְבוֹד זֶה הִיא שֶׁהֲמוֹן הָעָם חוֹמֵד אֶת הָעֹשֶׁר הָרַב וּמְקַוֶּה לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ גַּם הוּא.

אךאילו הָיוּ הַהֲמוֹנִים מְבִינִים שֶׁבִּיכָלְתָּם שֶׁל הָעֲשִׁירִים לָתֵת רַק מָה שה' גָּזַר שֶׁיִּתְּנוּ לַאֲחֵרִים, הָיוּ בּוֹטְחִים בה' לְבַדּוֹ, וְהָיוּ מְשַׁבְּחִים רַק לְמִי שֶׁמִּצְטַיֵּן בְּמַעֲלוֹת, שֶׁהֵן סִבָּה אֲמִתִּית לְכָךְ שה' יְכַבֵּד אוֹתוֹ.

 

נמשיך מחר, בעז"ה