שיעור 56

אֶתְמוֹל לָמַדְנוּ שֶׁהַכָּבוֹד שֶׁזּוֹכִים לוֹ הָעֲשִׁירִים עָלוּל  לְהָבִיא לְמַסְקָנָה שֶׁצְּבִירַת עֹשֶׁר מְבִיאָה כָּבוֹד וּמַעֲמָד, אַךְ לְמַעֲשֵׂה הַכָּבוֹד וְהַחֲנֻפָּה מְקוֹרָם בְּכָךְ שֶׁהֲמוֹן הָעָם חוֹמֵד אֶת הָעֹשֶׁר לְעַצְמוֹ, וּמַחְנִיף לָעֲשִׁירִים בְּתִקְוָה לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ.

אִלּוּ הָיוּ הַהֲמוֹנִים מְבִינִים שֶׁבִּיכָלְתָּם שֶׁל הָעֲשִׁירִים לָתֵת רַק מָה שה' גָּזַר שֶׁיִּתְּנוּ לַאֲחֵרִים, הָיוּ בּוֹטְחִים בה' לְבַדּוֹ, וְהָיוּ מְשַׁבְּחִים רַק לְמִי שֶׁמִּצְטַיֵּן בְּמַעֲלוֹת, שֶׁהֵן סִבָּה אֲמִתִּית לַכָּבוֹד שה' יַעֲנִיק לוֹ.

הַיּוֹם נַרְחִיב עַל טָעֻיּוֹת נוֹסָפוֹת הָרוֹוְחוֹת בֵּין אֲנָשִׁים הַחוֹשְׁבִים עַל הָעֹשֶׁר.

מִכֵּיוָן שֶׁרוֹדְפֵי הַכָּבוֹד טוֹעִים כְּשֶׁהֵם מְנַסִּים לְהַשִּׂיג כָּבוֹד בְּאֶמְצָעוּת הַכֶּסֶף, מֵבִיא אוֹתָם הַבּוֹרֵא לִשְׁטוּת נוֹסֶפֶת: הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּאֶמְצָעִים לֹא נְכוֹנִים לְהַגִּיעַ אֶל הָעֹשֶׁר. הֵם כֹּה שְׁקוּעִים בִּרְדִיפַת הַמָּמוֹן, עַד שֶׁחַיֵּיהֶם חוֹלְפִים בְּמַאֲמָץ וִיגִיעָה לְהַגִּיעַ לְעֹשֶׁר וּלְכָבוֹד, וּמִמֵּילָא הֵם מַזְנִיחִים אֶת הַחוֹבוֹת שֶׁהֵטִיל עֲלֵיהֶם הַבּוֹרֵא, וְשׁוֹכְחִים לְהוֹדוֹת לוֹ עַל טוֹבוֹתָיו וְחַסְדּוֹ אִתָּם. לוּ הָיוּ מְמַלְּאִים אֶת חוֹבָתָם כְּלַפֵּי הקב"ה, הָיָה וַדַּאי רְצוֹנָם קָרוֹב יוֹתֵר לְהַגְשָׁמָה, שֶׁהֲרֵי עַל הַתּוֹרָה כָּתוּב: "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד" (משלי ג טז). וְהָרֵי הָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד הֵם בִּידֵי הַבּוֹרֵא, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד, מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה; וּבְיָדְךָ, לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל" (דברי הימים א כט יב).

לְעִתִּים נִתָּן לִמְצֹא בֵּין רוֹדְפֵי הַמָּמוֹן אֲנָשִׁים שֶׁאָכֵן הִצְלִיחוּ לְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמָם וּלְהִתְעַשֵּׁר בְּשֶׁל עֲבוֹדָה קָשָׁה אוֹ בְּשֶׁל יְרֻשָּׁה שֶׁנָּפְלָה בְּחֶלְקָם, וְכַדּוֹמֶה. אֲנָשִׁים אֵלּוּ עֲלוּלִים לַחְשֹׁב כִּי בְּשֶׁל עֲבוֹדָתָם אוֹ הַנְּסִבּוֹת הַמְּיֻחָדוֹת הֵם הִגִּיעוּ לְכָךְ, וּלְלֹא סִבּוֹת אֵלּוּ - לֹא הָיוּ מַגִּיעִים לְעָשְׁרָם. הֵם מְשַׁבְּחִים אֶת הָאֶמְצָעִים, וְאֵינָם מְשַׁבְּחִים אֶת הַבּוֹרֵא, שֶׁסּוֹבֵב בַּעֲבוּרָם נְסִבּוֹת שֶׁיָּבִיאוּ לָהֶם עֹשֶׁר וְכָבוֹד.

הַדָּבָר דּוֹמֶה לְהֵלֶךְ צָמֵא בַּמִּדְבָּר, שֶׁמָּצָא בּוֹר מַיִם שֶׁאֵינָם מְתוּקִים, וְשָׂמַח בָּהֶם מְאֹד, וְשָׁתָה מֵהֶם כְּדֵי לְהַרְווֹת צִמְאוֹנוֹ. בְּהֶמְשֵׁךְ דַּרְכּוֹ מָצָא מַעְיָן מַיִם חַיִּים וְטוֹבִים, וְהִצְטַעֵר שֶׁמִּלֵּא עַצְמוֹ קוֹדֵם לָכֵן בְּאוֹתָם מַיִם מָרִים, וְלֹא שָׁתָה מַיִם צְלוּלִים אֵלּוּ.

כָּךְ אוֹתָם תְּאֵבֵי מָמוֹן, הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּאֶמְצָעִי הָרִאשׁוֹן הַמִּזְדַּמֵּן לִידֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא דּוֹרֵשׁ מַאֲמָץ גָּדוֹל, בְּשָׁעָה שֶׁגַּם לוּלֵא הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּאֶמְצָעִי זֶה, הָיוּ מַגִּיעִים לַהוֹן בְּצוּרָה אַחֶרֶת, קַלָּה וְנוֹחָה יוֹתֵר, כְּפִי שֶׁהִסְבַּרְנוּ קֹדֶם, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֵין לַה' מַעְצוֹר, לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט" (שמואל-א יד ו).

 

וְעַתָּה נִקְרָא אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "חוֹבַת הַלְּבָבוֹת"

וּמִפְּנֵי שֶׁסָּכְלוּ עַמֵּי הָאָרֶץ בְּכַבְּדָם בַּעֲלֵי הַמָּמוֹן בְּסִבּוֹת הַכָּבוֹד, הוֹסִיף לָהֶם הַבּוֹרֵא סִכְלוּת בַּסִּבּוֹת בַּקָּשׁוֹתָם, וְנָפְלוּ בְּהִשְׁתַּדְּלוּת גְּדוֹלָה וִיגִיעָה רַבָּה כָּל יְמֵיהֶם, וְהֵנִיחוּ מָה שֶׁהָיוּ חַיָּבִין לְהִשְׁתַּדֵּל בּוֹ וּלְמַהֵר אֵלָיו, מֵהַשְׁלִים חוֹבוֹת הַבּוֹרֵא אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם, וּלְהוֹדוֹת עַל טוֹבוֹתָיו אֶצְלָם, וְתִהְיֶינָה בַּקָּשׁוֹתָם יוֹתֵר קְרוֹבוֹת אֲלֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה בְּלִי סָפֵק, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד" (משלי ג טז) וְאָמַר "וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד, מִלְּפָנֶיךָ" (דברי הימים א כט יב) וגו'.

וְיֵשׁ שֶׁיִּמָּצֵא בִּכְלָל מְבַקְּשֵׁי הַמָּמוֹן מִי שֶׁיַּגִּיעַ מִמֶּנּוּ אֶל תַּכְלִית תַּאֲוָתוֹ, בְּדֶרֶךְ הַסִּבּוֹת אֲשֶׁר זָכַרְנוּ, וּמֵהֶם, מִי שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו בְּדֶרֶךְ הַיְּרֻשָּׁה, וְהַדּוֹמֶה לָזֶה, וְיַחְשֹׁב, כִּי הַסִּבּוֹת חִיְּבוּ לוּ אֶת זֶה, וְלוּלֵא הֵן - לֹא הָיָה מַגִּיעַ אֵלָיו מִמֶּנּוּ כְּלוּם, וּמְשַׁבֵּחַ הַסִּבָּה מִבִּלְעֲדֵי הַמְּסַבְּבָהּ.

וְכַמָּה הוּא דּוֹמֶה בַּזֶּה - לָאָדָם שֶׁהוּא בַּמִּדְבָּר, הִכְבִּיד עָלָיו הַצָּמָא, וּמָצָא מַיִם שֶׁאֵינָם מְתוּקִים בְּבוֹר אֶחָד, וְשָׂמֵחַ בָּהֶם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְרָוֶה מֵהֶם. וְכַאֲשֶׁר הָלַךְ מְעַט, וּמָצָא מַעְיָן נוֹבֵעַ מַיִם מְתוּקִים, דָּאַג עַל מָה שֶׁקָּדַם מִשְׁתוֹתוֹ הַמַּיִם הָרִאשׁוֹנִים וּרְווֹתוֹ מֵהֶם. וְכֵן בַּעַל הַמָּמוֹן שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו בְּסִבָּה יְדוּעָה, אִלּוּ הָיְתָה נִמְנַעַת הַסִּבָּה הַהִיא מִמֶּנּוּ - הָיָה מַשִּׂיג אוֹתוֹ בְּסִבָּה אַחֶרֶת, כַּאֲשֶׁר הִקְדַּמְנוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר: "כִּי אֵין לַה' מַעְצוֹר, לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט" (שמואל-א יד ו).  

 

חזרה-פתיחה

מִכֵּיוָן שֶׁרוֹדְפֵי הַכָּבוֹד טוֹעִים בְּכָךְ שֶׁהֵם מְנַסִּים לְהַשִּׂיג כָּבוֹד בְּאֶמְצָעוּת הַכֶּסֶף, מֵבִיא אוֹתָם הַבּוֹרֵא לִשְׁטוּת נוֹסֶפֶת: הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּאֶמְצָעִים לֹא נְכוֹנִים לְהַגִּיעַ אֶל הָעֹשֶׁר, עַד שֶׁחַיֵּיהֶם חוֹלְפִים בַּמַּאֲמָץ לְהַשִּׂיגוֹ, וּמִמֵּילָא הֵם מַזְנִיחִים אֶת חוֹבוֹתֵיהֶם הָרוּחָנִיּוֹת - לְהוֹדוֹת להקב"ה עַל טוֹבוֹתָיו וְחַסְדּוֹ אִתָּם. לוּ הָיוּ עוֹשִׂים כֵּן, וַדַּאי הָיָה רְצוֹנָם קָרוֹב יוֹתֵר לַהַגְשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד" (משלי ג טז). וְהָרֵי הָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד הֵם בִּידֵי הַבּוֹרֵא, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד, מִלְּפָנֶיךָ" וגו' (דברי הימים א כט יב).

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאָכֵן הִצְלִיחוּ לְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמָם וּלְהִתְעַשֵּׁר, עַל יְדֵי עֲבוֹדָה קָשָׁה אוֹ בְּאֶמְצָעוּת יְרֻשָּׁה וְכַדּוֹמֶה, וְהֵם עֲלוּלִים לַחְשֹׁב כִּי בְּשֶׁל עֲבוֹדָתָם אוֹ הַנְּסִבּוֹת הַמְּיֻחָדוֹת הֵם הִגִּיעוּ לְכָךְ, וְאִלְמָלֵא נְתוּנִים אֵלּוּ - לֹא הָיוּ מַגִּיעִים לְעָשְׁרָם. הֵם מְשַׁבְּחִים אֶת הָאֶמְצָעִים, וְאֵינָם מְשַׁבְּחִים אֶת הַבּוֹרֵא שֶׁסּוֹבֵב בַּעֲבוּרָם שֶׁהַנְּסִבּוֹת יִפְעֲלוּ לְמַעַן עָשְׁרָם.

הַדָּבָר דּוֹמֶה לְהֵלֶךְ צָמֵא בַּמִּדְבָּר, שֶׁמָּצָא בּוֹר מַיִם, וְשָׁתָה מִמֶּנּוּ כְּדֵי לְהַרְווֹת צִמְאוֹנוֹ -אַף עַל פִּי שֶׁמֵימָיו לֹא הָיוּ מְתוּקִים. בְּהֶמְשֵׁךְ דַּרְכּוֹ מָצָא מַעְיָן, וְהִצְטַעֵר שֶׁשָּׁתָה לִרְוָיָה  קֹדֶם לָכֵן בְּאוֹתָם מַיִם מָרִים , וְלֹא שָׁתָה מַיִם צְלוּלִים אֵלּוּ. כָּךְ חָשִׁים אוֹתָם תְּאֵבֵי מָמוֹן, הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּאֶמְצָעִי הָרִאשׁוֹן הַמִּזְדַּמֵּן לִידֵיהֶם, גַּם אִם הוּא דּוֹרֵשׁ מַאֲמָץ גָּדוֹל, בְּשָׁעָה שֶׁאִם לֹא הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּאֶמְצָעִי זֶה הָיוּ זוֹכִים בְּהוֹן זֶה בְּצוּרָה אַחֶרֶת, קַלָּה וְנוֹחָה יוֹתֵר, כְּפִי שֶׁהִסְבַּרְנוּ קֹדֶם, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֵין לַה' מַעְצוֹר, לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט" (שמואל-א יד ו).

 

מִכֵּיוָן שֶׁרוֹדְפֵי הַכָּבוֹד טוֹעִים בְּכָךְ שֶׁהֵם מְנַסִּים לְהַשִּׂיג כָּבוֹד בְּאֶמְצָעוּת הַכֶּסֶף, מוֹסִיף לָהֶם הַבּוֹרֵא סִכְלוּת עַל סִכְלוּתָם וּמְדַרְבֵּן אוֹתָם לִשְׁאֹף לְהַרְבּוֹת מָמוֹנָם, עַד שֶׁחַיֵּיהֶם חוֹלְפִים בְּמַאֲמָץ זֶה, וּמִמֵּילָא הֵם מַזְנִיחִים אֶת חוֹבוֹתֵיהֶם לה' - לְהוֹדוֹת לוֹ עַל טוֹבוֹתָיו וְעַל חַסְדּוֹ. לוּ הָיוּ עוֹשִׂים כֵּן, אוּלַי הָיוּ מַגְשִׁימִים אֶת תִּקְוָתָם, שֶׁהֲרֵי: "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד" (משלי ג טז).

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאָכֵן הִצְלִיחוּ לְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמָם וּלְהִתְעַשֵּׁר, עַל יְדֵי עֲבוֹדָה קָשָׁה אוֹ בְּאֶמְצָעוּת יְרֻשָּׁה וְכַדּוֹמֶה, וְהֵם תּוֹלִים אֶת הִתְעַשְּׁרוּתָם בְּאֶמְצָעִים אֵלּוּ. הֵם מְשַׁבְּחִים אֶת הָאֶמְצָעִים, וְאֵינָם מְשַׁבְּחִים אֶת הַבּוֹרֵא שֶׁסּוֹבֵב בַּעֲבוּרָם שֶׁהַנְּסִבּוֹת יִפְעֲלוּ לְמַעַן עָשְׁרָם.

הַדָּבָר דּוֹמֶה לְהֵלֶךְ צָמֵא בַּמִּדְבָּר, שֶׁמָּצָא בּוֹר מַיִם שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לַשְּׁתִיָּה וְשָׂמַח בּוֹ וְשָׁתָה מִמֶּנּוּ. בְּהֶמְשֵׁךְ דַּרְכּוֹ מָצָא מַעְיָן, וְהִצְטַעֵר שֶׁמִּלֵּא עַצְמוֹ קוֹדֵם לָכֵן בְּאוֹתָם מַיִם מָרִים, וְלֹא שָׁתָה מַיִם צְלוּלִים אֵלּוּ. כָּךְ חָשִׁים אוֹתָם תְּאֵבֵי מָמוֹן, הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּאֶמְצָעִי הָרִאשׁוֹן הַמִּזְדַּמֵּן לִידֵיהֶם, גַּם אִם הוּא דּוֹרֵשׁ מַאֲמָץ גָּדוֹל, בְּשָׁעָה שֶׁאִם לֹא הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּאֶמְצָעִי זֶה הָיוּ זוֹכִים בְּהוֹן שֶׁנֶּחְתַּם לָהֶם בְּצוּרָה קַלָּה וְנוֹחָה יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֵין לַה' מַעְצוֹר, לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט" (שמואל-א יד ו).

 

הוֹסִיף הַבּוֹרֵא לְרוֹדְפֵי הַמָּמוֹן לְשֵׁם כָּבוֹד סִכְלוּת עַל סִכְלוּתָם, וּמְדַרְבֵּן אוֹתָם לְהַרְבּוֹת מָמוֹנָם וּלְכַלּוֹת חַיֵּיהֶם בְּמַאֲמַץ זֶה וּלְהַזְנִיחַ אֶת חוֹבָתָם לְהוֹדוֹת לה' עַל טוֹבוֹתָיו. לוּ הָיוּ עוֹשִׂים כֵּן, יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ מַגְשִׁימִים אֶת רְצוֹנָם, שֶׁהֲרֵי: "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד" (משלי ג טז).

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאָכֵן הִתְעַשְּׁרוּ, וְהֵם תּוֹלִים אֶת הִתְעַשְּׁרוּתָם בַּעֲבוֹדָתָם אוֹ בִּירֻשָּׁה שֶׁנָּפְלָה לִידֵיהֶם וְכַדּוֹמֶה. הֵם מְשַׁבְּחִים אֶת הָאֶמְצָעִי בִּמְקוֹם לְשַׁבֵּחַ אֶת הַבּוֹרֵא שֶׁסּוֹבֵב בַּעֲבוּרָם שֶׁהַנְּסִבּוֹת יִפְעֲלוּ לְמַעַן עָשְׁרָם.

הַדָּבָר דּוֹמֶה לְהֵלֶךְ צָמֵא  בַּמִּדְבָּר, שֶׁמָּצָא בּוֹר מַיִם שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִשְׁתִיָּה וְשָׂמַח בּוֹ וְשָׁתָה מִמֶּנּוּ. בְּהֶמְשֵׁךְ דַּרְכּוֹ מָצָא מַעְיָן, וְהִצְטַעֵר עַל שֶׁמִּהֵר לִשְׁתּוֹת מֵהַבּוֹר הָרִאשׁוֹן, וְלֹא הִמְתִּין לְמַיִם צְלוּלִים אֵלּוּ. כָּךְ אוֹתָם תְּאֵבֵי מָמוֹן, הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּאֶמְצָעִי הָרִאשׁוֹן הַמִּזְדַּמֵּן לִידֵיהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁאִם לֹא הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ, הָיוּ מַגִּיעִים לַהוֹן בְּצוּרָה קַלָּה וְנוֹחָה יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֵין לַה' מַעְצוֹר, לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט" (שמואל-א יד ו).

טָעוּת נוֹסֶפֶת: אֵלּוּ הָרוֹצִים לְהַרְבּוֹת מָמוֹנָם, וְעוֹבְדִים כָּל חַיֵּיהֶם לְשֵׁם כָּךְ, מַזְנִיחִים אֶת חוֹבָתָם לְהוֹדוֹת לה'. לוּ הָיוּ מְמַלְּאִים חוֹבָתָם כְּלַפֵּי ה', יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ מַגְשִׁימִים רְצוֹנָם, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד" (משלי ג טז).

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהִתְעַשְּׁרוּ, וְהֵם תּוֹלִים אֶת הִתְעַשְּׁרוּתָם בַּנְּסִבּוֹת, וּמְשַׁבְּחִים אוֹתָן בִּמְקוֹם לְשַׁבֵּחַ אֶת הַבּוֹרֵא, שֶׁסּוֹבֵב לָהֶם עֹשֶׁר זֶה. הַדָּבָר דּוֹמֶה לְהֵלֶךְ צָמֵא בַּמִּדְבָּר, שֶׁמָּצָא בּוֹר מַיִם שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִשְׁתִיָּה וְשָׂמַח בּוֹ וְשָׁתָה מִמֶּנּוּ. בְּהֶמְשֵׁךְ דַּרְכּוֹ מָצָא מַעְיָן, וְהִצְטַעֵר עַל שֶׁמִּהֵר לִשְׁתּוֹת מֵהַבּוֹר הָרִאשׁוֹן, וְלֹא הִמְתִּין לְמַיִם צְלוּלִים אֵלּוּ. כָּךְ הֵם אוֹתָם תְּאֵבֵי מָמוֹן, הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּאֶמְצָעִי הָרִאשׁוֹן הַמִּזְדַּמֵּן לִידֵיהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁלּוּלֵא הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ, הָיוּ זוֹכִים בַּהוֹן בְּצוּרָה קַלָּה וְנוֹחָה יוֹתֵר.

 

נמשיך מחר, בעז"ה