שיעור 64

אֶתְמוֹל לָמַדְנוּ אֵיךְ יִנְהַג הַבּוֹטֵחַ בה' לְאַחַר שֶׁבִּקֵּשׁ עֶזְרָה מִזּוּלָתוֹ, בֵּין אִם בַּקָּשָׁתוֹ נֶעֶנְתָה וְהַדָּבָר הִצְלִיחַ, וּבֵין אִם הַשְּׁלִיחוּת לֹא עָלְתָה יָפֶה. אִם הִצְלִיחַ הַדָּבָר, יוֹדֶה לה' עַל כָּךְ, וְיוֹדֶה גַּם לַחֲבֵרוֹ עַל עֶזְרָתוֹ וְעַל כָּךְ שה' הֵבִיא אֶת הַתּוֹעֶלֶת בְּאֶמְצָעוּתוֹ. וְאִם הַדָּבָר לֹא הִצְלִיחַ, אַל לוֹ לְהַאֲשִׁים אֶת הָאָדָם שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עֶזְרָה, אֶלָּא רַק יוֹדֶה לה' שֶׁבָּחַר אֶת טוֹבָתוֹ בְּכָךְ, וְיוֹדֶה לָאָדָם שֶׁנִּסָּה לַעֲזֹר לוֹ עַל מַאֲמַצָּיו, אַף עַל פִּי שֶׁהָעִנְיָן לֹא הִגִּיעַ לִידֵי גְּמָר.

הַיּוֹם נַמְשִׁיךְ בְּעִנְיַן הַהִתְיַחֲסוּת לְעֶזְרָה שֶׁל הַזּוּלָת מֵהֶבֵּט הָפוּךְ - כֵּיצַד עַל הַבּוֹטֵחַ בה' לְהִתְנַהֵג כַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ מְבַקֵּשׁ טוֹבָה מִמֶּנּוּ. נָדוּן גַּם בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה שֶׁבָּהּ עָלָיו לְהִתְיַחֵס לְשׂוֹנְאָיו.

בְּאוֹתוֹ אֹפֶן שֶׁבּוֹ עָלָיו לְהִתְיַחֵס לְעֶזְרָתָם שֶׁל אֲחֵרִים אֵלָיו - כָּךְ עָלָיו לִבְטֹחַ בה' כַּאֲשֶׁר מְבַקְּשִׁים עֶזְרָה מִמֶּנּוּ. גַּם אִם מְבַקֵּשׁ הָעֶזְרָה הוּא אָדָם חָשׁוּב מִמֶּנּוּ אוֹ אָדָם בְּמַעֲמָד נָמוּךְ מִשֶּׁלּוֹ, עָלָיו לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ וְלַעֲזֹר לוֹ בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה בְּכָל לִבּוֹ, כְּשֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ הַדָּבָר וּכְשֶׁהָאָדָם שֶׁבִּקֵּשׁ זֹאת רָאוּי וְהָגוּן לְהִשְׁתַּדֵּל בַּעֲבוּרוֹ. עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת חֶלְקוֹ, וְלִבְטֹחַ בה' שֶׁיְּסַיֵּעַ בְּיָדוֹ שֶׁהָעִנְיָן יָבוֹא לִידֵי גְּמָר.

וְאִם אָכֵן הֻשְׁלַם הָעִנְיָן בְּאֶמְצָעוּתוֹ - יִשְׂמַח עַל שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת שָׁלִיחַ לְהֵיטִיב לַאֲחֵרִים, וְיוֹדֶה לה' עַל כָּךְ.

וְאִם לֹא עָלָה בְּיָדוֹ לַעֲזֹר לַחֲבֵרוֹ - אַל יַאֲשִׁים אֶת עַצְמוֹ, אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁטָּרַח וְהִשְׁתַּדֵּל, יוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ שֶׁהִשְׁתַּדֵּל וְלֹא הִתְרַשֵּׁל בִּשְׁלִיחוּתוֹ.

וּמַהִי הַהַנְהָגָה הַנְּכוֹנָה כְּלַפֵּי אוֹיְבָיו, מְבַקְּשֵׁי רָעָתוֹ אוֹ אֵלּוּ הַמְּקַנְּאִים בּוֹ?

עַל הָאָדָם לִבְטֹחַ בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ, וְיִסְבֹּל אֶת עֶלְבּוֹנוֹתֵיהֶם וְלֹא יָשִׁיב לָהֶם כִּגְמוּלָם, אֶלָּא יִגְמֹל עִמָּם חֶסֶד וְיֵיטִיב אִתָּם כְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ, וְיִזְכֹּר שֶׁהַתּוֹעֶלֶת וְהַנֶּזֶק שֶׁהֵם מְנַת חֶלְקוֹ הֵם בְּיַד הַבּוֹרֵא בִּלְבַד, שֶׁהוּא מַנְהִיג הָעוֹלָם הַקּוֹבֵעַ אֶת מִדַּת הַצַּעַר שֶׁתַּגִּיעַ לְכָל אָדָם.

וְאִם יִרְצֶה ה' שֶׁאֲנָשִׁים אֵלּוּ יִהְיוּ הָאֶמְצָעִי לְהַזִּיק לוֹ, יָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת, וְיַחְשֹׁד אֶת עַצְמוֹ וְאֶת מַעֲשָׂיו, שֶׁכַּנִּרְאֶה הַנֶּזֶק נִגְרַם בְּשֶׁל חֵטְא יָשָׁן שֶׁלּוֹ כְּלַפֵּי הַבּוֹרֵא. לְפִיכָךְ עָלָיו לְהִתְחַנֵּן לה' וּלְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה עַל עֲווֹנוֹתָיו, וּכְשֶׁיִּנְהַג כָּךְ, אוֹיְבָיו יַהַפְכוּ לִהְיוֹת אוֹהֲבָיו, כְּפִי שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, הֶחָכָם מִכָּל אָדָם: "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי-אִישׁ, גַּם-אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ" (משלי טז ז).

וְעַתָּה נִקְרָא אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "חוֹבַת הַלְּבָבוֹת"

וְכֵן אִם יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ - מִי שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, אוֹ שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ - חֵפֶץ, יְסַבֵּב לַעֲשׂוֹתוֹ בְּכָל לִבּוֹ, וְיִשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁלִימוֹ בְּמַצְפּוּנוֹ, אִם יִזְדַּמֵּן לוֹ, וְיִהְיֶה מִי שֶׁמְּבַקְּשׁוֹ רָאוּי לְהִשְׁתַּדֵּל לוֹ בּוֹ. וְאַחַר כָּךְ יִבְטַח עַל הָאֱלֹהִים בְּהַשְׁלָמָתוֹ.

וְאִם יַשְׁלִימֵהוּ עַל יָדוֹ, וִישִׂימֵהוּ סִבָּה לְטוֹבַת זוּלָתוֹ - יוֹדֶה עַל זֶה. וְאִם יִמָּנַע מִמֶּנּוּ, וְלֹא יִזְדַּמֵּן לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ - אַל יַאֲשִׁים נָפְשׁוֹ, וְיוֹדִיעַ אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא קִצֵּר, אַחַר שֶׁיִּטְרַח וְיִשְׁתַּדֵּל בּוֹ בְּעַצְמוֹ.

אֲבָל עִנְיְנֵי אוֹיְבָיו; וְחוֹמְדָיו; וּמְבַקְּשֵׁי רָעָתוֹ, יִבְטַח בְּעִנְיְנֵיהֶם עַל הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה, וְיִסְבֹּל חֶרְפָּתָם. וְאַל יִגְמֹל לָהֶם כְּפָעֳלָם, אַךְ יִגְמְלֵם חֶסֶד, וְיַעֲשֶׂה לָהֶם כָּל מָה שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹתוֹ מִן הַטּוֹב. וְיִזְכֹּר בְּלִבּוֹ שֶׁתּוֹעַלְתּוֹ וְנִזְקוֹ בְּיַד הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה.

וְאִם יִהְיוּ סִבָּה לְהַזִּיקוֹ - יַחְשֹׁב עֲלֵיהֶם טוֹב, וְיַחְשֹׁד אֶת עַצְמוֹ וּמַעֲשָׂיו בְּרֹעַ הַקְדָּמוֹתָיו אֵצֶל אֱלֹהָיו, וְיִתְחַנֵּן אֶל הָאֱלֹהִים, וִיבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו לְכַפֵּר עוֹנוֹתָיו, וְאָז יָשׁוּבוּ אוֹיְבָיו לְאַהֲבָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם: "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי-אִישׁ, גַּם-אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ" (משלי טז ז).

חזרה-פתיחה

כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ מְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרָתוֹ, בֵּין אִם הוּא חָשׁוּב מִמֶּנּוּ אוֹ בְּמַעֲמָד נָמוּךְ מִמֶּנּוּ, יִרְאֶה לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ וְלַעֲזֹר לוֹ בְּכָל לִבּוֹ, אִם יִזְדַּמֵּן לוֹ הַדָּבָר וְהָאָדָם שֶׁבִּקֵּשׁ זֹאת רָאוּי וְהָגוּן לְהִשְׁתַּדֵּל לְמַעֲנוֹ. עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת חֶלְקוֹ, וְלִבְטֹחַ בה' שֶׁיְּסַיֵּעַ בְּיָדוֹ שֶׁהָעִנְיָן יָבוֹא לִידֵי גְּמָר.

וְאִם אָכֵן הֻשְׁלַם הָעִנְיָן בְּאֶמְצָעוּתוֹ - יִשְׂמַח שֶׁהָיָה הַשָּׁלִיחַ לְהֵיטִיב לַאֲחֵרִים, וְיוֹדֶה לה' עַל כָּךְ. וְאִם הַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדוֹ לְהוֹעִיל לַחֲבֵרוֹ - אַל יַאֲשִׁים אֶת עַצְמוֹ, אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁטָּרַח וְהִשְׁתַּדֵּל וּבְכָל זֹאת לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ, יוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ שֶׁהִשְׁתַּדֵּל וְלֹא הִתְרַשֵּׁל בִּשְׁלִיחוּתוֹ.

בְּנוֹגֵעַ לְאוֹיְבָיו, מְבַקְּשֵׁי רָעָתוֹ וְהָאֲנָשִׁים הַמְּקַנְּאִים בּוֹ - עָלָיו לִבְטֹחַ בה', וְלִסְבֹּל אֶת עֶלְבּוֹנוֹתֵיהֶם בְּלִי לְהָשִׁיב לָהֶם, אֶלָּא עָלָיו לִגְמֹל עִמָּם חֶסֶד וּלְהֵיטִיב אִתָּם כְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ, וְלִזְכֹּר שֶׁהַתּוֹעֶלֶת וְהַנֶּזֶק שֶׁהֵם מְנַת חֶלְקוֹ נִקְבָּעִים עַל יְדֵי  הַבּוֹרֵא בִּלְבַד.

אִם יִרְצֶה ה' שֶׁאֲנָשִׁים אֵלּוּ יִהְיוּ הָאֶמְצָעִי שֶׁיַּזִּיק לוֹ, יָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת, וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, שֶׁמָּא הִקְדִּים לַחְטֹא לִפְנֵי הַבּוֹרֵא. עָלָיו לְהִתְחַנֵּן לה' וּלְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה עַל עֲווֹנוֹתָיו. וּכְשֶׁיִּנְהַג כָּךְ, אוֹיְבָיו יַהַפְכוּ לִהְיוֹת אוֹהֲבָיו, כְּפִי שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, הֶחָכָם מִכָּל אָדָם: "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי-אִישׁ, גַּם-אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ" (משלי טז ז).

כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ מְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרָתוֹ, בֵּין אִם הוּא חָשׁוּב מִמֶּנּוּ אוֹ בְּמַעֲמָד נָמוּךְ מִמֶּנּוּ, יִרְאֶה לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ וְלַעֲזֹר לוֹ בְּכָל לִבּוֹ, אִם יִזְדַּמֵּן לוֹ הַדָּבָר וְהָאָדָם שֶׁבִּקֵּשׁ זֹאת רָאוּי לְהִשְׁתַּדֵּל לְמַעֲנוֹ. לְאַחַר שֶׁהִשְׁתַּדֵּל, יִבְטַח בה' שֶׁיְּסַיֵּעַ בְּיָדוֹ לְהַצְלָחַת הַמַּעֲשֶׂה.

אִם הֻשְׁלַם הָעִנְיָן, יִשְׂמַח שֶׁהָיָה הַשָּׁלִיחַ לְהֵיטִיב לַאֲחֵרִים, וְיוֹדֶה לה' עַל כָּךְ, וְאִם הַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדוֹ לַמְרוֹת מַאֲמַצָּיו - אַל יַאֲשִׁים אֶת עַצְמוֹ, אֶלָּא יוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ שֶׁהִשְׁתַּדֵּל לְמַעֲנוֹ וְלֹא הִתְרַשֵּׁל בִּשְׁלִיחוּתוֹ.

בְּנוֹגֵעַ לְאוֹיְבָיו, מְבַקְּשֵׁי רָעָתוֹ וְהָאֲנָשִׁים הַמְּקַנְּאִים בּוֹ - עָלָיו לִבְטֹחַ בה', וְלִסְבֹּל אֶת עֶלְבּוֹנוֹתֵיהֶם בְּלִי לְהָשִׁיב לָהֶם, אֶלָּא עָלָיו לִגְמֹל עִמָּם חֶסֶד וּלְהֵיטִיב אִתָּם כְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ, וְלִזְכֹּר שֶׁהַתּוֹעֶלֶת וְהַנֶּזֶק שֶׁהֵם מְנַת חֶלְקוֹ נִקְבָּעִים עַל יְדֵי  הַבּוֹרֵא בִּלְבַד.

אִם אֲנָשִׁים אֵלּוּ יִהְיוּ הָאֶמְצָעִי שֶׁיַּזִּיק לוֹ – יָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת, וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, שֶׁמָּא הִקְדִּים לַחְטֹא לִפְנֵי הַבּוֹרֵא. עָלָיו לְהִתְחַנֵּן לה' וּלְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה עַל עֲווֹנוֹתָיו. וּכְשֶׁיִּנְהַג כָּךְ, אוֹיְבָיו יַהַפְכוּ לִהְיוֹת אוֹהֲבָיו, כְּפִי שֶׁאָמַר הֶחָכָם, הוּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי-אִישׁ, גַּם-אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ" (משלי טז ז).

 

כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוּרוֹ דְּבַר מָה, יִשְׁתַּדֵּל לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ וְלַעֲזֹר לוֹ בְּכָל לִבּוֹ, אִם יִזְדַּמֵּן לוֹ הַדָּבָר וְהָאָדָם שֶׁבִּקֵּשׁ זֹאת רָאוּי וְהָגוּן לְהִשְׁתַּדֵּל לְמַעֲנוֹ. וּלְאַחַר שֶׁהִשְׁתַּדֵּל, יִבְטַח בה' שֶׁיַּצְלִיחַ שְׁלִיחוּתוֹ.

אִם הֻשְׁלַם הָעִנְיָן - יוֹדֶה לה' שֶׁבָּחַר בּוֹ כְּשָׁלִיחַ לְהֵיטִיב לַאֲחֵרִים. וְאִם לַמְרוֹת מַאֲמַצָּיו הַדָּבָר לֹא הִצְלִיחַ - אַל יַאֲשִׁים אֶת עַצְמוֹ, רַק יוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ שֶׁהִשְׁתַּדֵּל לְמַעֲנוֹ וְלֹא הִתְרַשֵּׁל בִּשְׁלִיחוּתוֹ.

בְּנוֹגֵעַ לְאוֹיְבָיו וּמְבַקְּשֵׁי רָעָתוֹ - יִבְטַח בה', וְיִסְבֹּל חֶרְפָּתָם בְּלִי לְהָשִׁיב לָהֶם, אֶלָּא יֵיטִיב אִתָּם כְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ, וְיִזְכֹּר שֶׁהַתּוֹעֶלֶת וְהַנֶּזֶק הֵם בְּיַד הַבּוֹרֵא בִּלְבַד.

אַף אִם גָּרְמוּ לוֹ נֶזֶק, יָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת, וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו בְּמָה חָטָא, וִיבַקֵּשׁ מה' שֶׁיְּכַפֵּר לוֹ עַל עֲווֹנוֹתָיו. וּכְשֶׁיִּנְהַג כָּךְ, אוֹיְבָיו יַהַפְכוּ לִהְיוֹת אוֹהֲבָיו, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי-אִישׁ, גַּם-אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ" (משלי טז ז).

 

כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ מְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרָתוֹ, יִשְׁתַּדֵּל לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ וְלַעֲזֹר לוֹ בְּכָל לִבּוֹ, וּלְאַחַר שֶׁעָשָׂה חֶלְקוֹ - יִבְטַח בה' שֶׁיַּצְלִיחַ שְׁלִיחוּתוֹ. אִם הֻשְׁלַם הָעִנְיָן, יוֹדֶה לה' שֶׁבָּחַר בּוֹ כְּשָׁלִיחַ לְהֵיטִיב לַאֲחֵרִים, וְאִם לַמְרוֹת מַאֲמַצָּיו הַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדוֹ - אַל יַאֲשִׁים אֶת עַצְמוֹ, רַק יוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ שֶׁהִשְׁתַּדֵּל לְמַעֲנוֹ.

בְּנוֹגֵעַ לְאוֹיְבָיו וּמְבַקְּשֵׁי רָעָתוֹ - יִבְטַח בה', וְיִסְבֹּל חֶרְפָּתָם בְּלִי לְהָשִׁיב לָהֶם, אֶלָּא יֵיטִיב אִתָּם כְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ, וְיִזְכֹּר שֶׁתּוֹעַלְתּוֹ וְנִזְקוֹ מְסוּרִים לה' לְבַדּוֹ.

וְאַף אִם גָּרְמוּ לוֹ נֶזֶק יָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת, וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו בְּמָה חָטָא, וִיבַקֵּשׁ מה' שֶׁיְּכַפֵּר לוֹ עַל עֲווֹנוֹתָיו. וּכְשֶׁיִּנְהַג כָּךְ, אוֹיְבָיו יַהַפְכוּ לִהְיוֹת אוֹהֲבָיו.

 

 

נמשיך מחר, בעז"ה