שיעור 72

אֶתְמוֹל לָמַדְנוּ עַל הַשָּׂכָר הַנִּתָּן לָאָדָם עַל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. יֵשׁ מִצְווֹת שֶׁהַשָּׂכָר בַּעֲבוּרָן נִתַּן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיֵשׁ מִצְווֹת שֶׁשְּׂכָרָן בָּעוֹלָם הַבָּא. כְּמוֹ כֵן יֵשׁ מִצְווֹת שֶׁשְּׂכָרָן גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְגַם בָּעוֹלָם הַבָּא. בַּתּוֹרָה יֵשׁ רַק הַבְטָחָה כְּלָלִית מֵאֵת הַבּוֹרֵא שֶׁיִּנָּתֵן שָׂכָר עַל קִיּוּם הַמִּצְווֹת, וְאִלּוּ הָעֹנֶשׁ הַנִּתָּן בָּעוֹלָם הַזֶּה לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה כָּתוּב בִּמְפֹרָשׁ, לְכָל עֲבֵרָה עָנְשָׁהּ שֶׁלָּהּ, כְּמוֹ: אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין וְתַשְׁלוּמֵי נְזִיקִין.

יֵשׁ מִסְפַּר סִבּוֹת מַדּוּעַ לֹא פֵּרֵט מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בַּתּוֹרָה אֶת שְׂכַר הַמִּצְווֹת, וּשְׁתֵּי סִבּוֹת לְכָךְ נִלְמַד, בְּעֶזְרַת ה', הַיּוֹם.

הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהַתּוֹרָה לֹא פָּרְטָה אֶת שְׂכַר הַמִּצְווֹת הִיא הָעֻבְדָּה שֶׁאָנוּ חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּשֶׁהַנְשָׁמָה נִמְצֵאת בְּתוֹךְ הַגּוּף עַל כָּל תְּחוּשׁוֹתָיו, תַּאֲווֹתָיו וּמִגְבְּלוֹתָיו. אָכֵן, זֶהוּ פֶּלֶא שֶׁהַנְשָׁמָה - שֶׁהִיא בְּמַהוּתָהּ רוּחָנִית וּמֻפְשֶׁטֶת, חַיָּה בְּשִׁלּוּב הַגּוּף הַחָמְרִי, וְעַל כָּךְ אָנוּ מְבָרְכִים: "וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת".

הַגּוּף הַחָמְרִי אֵינוֹ מְאַפְשֵׁר לְהָבִין וְלִתְפֹּס אֵיזוֹ צוּרָה יֵשׁ לַנְּשָׁמָה לְלֹא הַגּוּף, וּמִמֵּילָא אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהָבִין מָה גּוֹרֵם לָהּ הַנָּאָה, תַּעֲנוּג אוֹ צַעַר, כְּשֶׁהִיא לְבַדָּהּ - שֶׁלֹּא בְּתוֹךְ גּוּפֵנוּ, כָּךְ שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהָבִין מַהוּ שָׂכָר רוּחָנִי בִּלְבַד וּמָה הֲנָאָתוֹ. מִי שֶׁיָּכֹל הָיָה לְהָבִין דְּבָרִים מֻפְשָׁטִים וְעֶלְיוֹנִים אֵלּוּ, זָכָה לְקַבְּלָם מֵאֵת ה'. כָּךְ לְמָשָׁל, רָאִינוּ אֵצֶל יְהוֹשֻׁעַ כֹּהֵן גָּדוֹל. זְכַרְיָה הַנָּבִיא מְסַפֵּר שֶׁרָאָה בְּמַרְאֶה הַנְּבוּאָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ כֹּהֵן גָּדוֹל נִצָּב בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כְּשֶׁהַשָּׂטָן עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ וה' אוֹמֵר לוֹ: "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים, בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה" (זכריה ג ז), כְּלוֹמַר, בֵּין הַמַּלְאָכִים הָאֵלֶּה. הַבְטָחָה זוֹ נִתְּנָה  לֶעָתִיד, וְלֹא הִתְקַיְּמָה כְּשֶׁנִּשְׁמָתוֹ עוֹד הָיְתָה קְשׁוּרָה לְגוּפוֹ, אֶלָּא עֲתִידָה הָיְתָה לְהִתְמַמֵּשׁ רַק לְאַחַר הַמָּוֶת, כְּשֶׁתָּשׁוּב הַנֶּפֶשׁ וּתְקַבֵּל אֶת צוּרָתָהּ הָרוּחָנִית בִּלְבַד, מֻפְשֶׁטֶת מֵהַגּוּף וּמֵהַחָמְרִיּוּת, כְּצוּרַת הַמַּלְאָכִים, שֶׁאֵינָם מֻרְכָּבִים מִגּוּף וְנֶפֶשׁ. רַק לְאַחַר שֶׁתִּפָּרֵד מֵהַגּוּף, תִּזְדַּכֵּךְ הַנֶּפֶשׁ וְתַזְהִיר - אִם הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה.

הַסִּבָּה הַשְּׁנִיָּה שֶׁהַתּוֹרָה לֹא פֵּרְטָה אֶת שְׂכַר הַמִּצְווֹת הִיא, הֱיוֹת הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ מֻכְרָחִים וִידוּעִים לַכֹּל, מָעֳבָרִים בְּמָסֹרֶת הַדּוֹרוֹת. הָעֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ שָׂכָר וְעֹנֶשׁ הָיְתָה יְדוּעָה מִפִּי מֵהַנְּבִיאִים. גַּם הַחֲכָמִים שֶׁבְּכָל דּוֹר הֵבִינוּ זֹאת כְּדָבָר בָּרוּר, הֶגְיוֹנִי וּמִתְבַּקֵּשׁ, נוֹסָף לַמָּסֹרֶת שֶׁבְּיָדָם. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהַנְּבִיאִים לֹא רָאוּ לְנָחוּץ לְהַזְכִּיר עִנְיָן זֶה בְּפֵרוּשׁ בַּכְּתוּבִים, כְּפִי שֶׁחֵלֶק מִטַּעֲמֵי הַמִּצְווֹת וְחִיּוּבֵיהֶן לֹא נִכְתַּב - בְּכָל אֵלּוּ סָמְכוּ עַל הַמָּסֹרֶת, הָעוֹבֶרֶת בְּעַל פֶּה מִדּוֹר לַדּוֹר.

וְעַתָּה נִקְרָא אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "חוֹבַת הַלְּבָבוֹת"

מֵהֶם, כִּי צוּרַת הַנֶּפֶשׁ בִּלְעֲדֵי הַגּוּף אֵינָהּ יְדוּעָה אֶצְלֵנוּ, כָּל שֶׁכֵּן מָה שֶׁתִּתְעַנֵּג בּוֹ אוֹ תִּצְטַעֵר בָּעִנְיָן הַהוּא - מִגְּמוּל וְעֹנֶשׁ. אַךְ פֵּרֵשׁ אוֹתוֹ לְמִי שֶׁהָיָה מֵבִין הָעִנְיָן הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִיהוֹשֻׁעַ: "וְנָתַתִּי לְךָ מְהַלְּכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה" (זְכַרְיָה ג ז). וְלֹא יִהְיֶה זֶה בְּעוֹד נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּגוּפוֹ. אֲבָל רָמַז לְמָה שֶׁיִּהְיֶה אַחַר הַמָּוֶת, שֶׁתָּשׁוּב הַנֶּפֶשׁ בְּצוּרַת הַמַּלְאָכִים - בְּעִנְיַן פְּשִׁיטוּתָהּ;; וְדַקּוּתָהּ; וְעָזְבָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּגוּפָהּ. כְּשֶׁתִּזְדַּכֵּךְ וְתַזְהִיר, וְהָיוּ מַעֲשֶׂיהָ טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה.

וּמֵהֶם, שֶׁגְּמוּל הָעוֹלָם הַבָּא וְעָנְשׁוֹ הָיָה מְקֻבָּל אֵצֶל עַמֵּי הָאָרֶץ - מֵהַנְּבִיאִים, וּמֻשְׂכָּל אֵצֶל הַחֲכָמִים, וְהִנִּיחוּ לְזָכְרוֹ בַּסֵּפֶר, כְּמוֹ שֶׁהֵנִיחוּ לִזְכֹּר הַרְבֵּה מִפֵּרוּשׁ הַמִּצְווֹת וְהַחוֹבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁסָּמְכוּ עַל הַקַּבָּלָה.

חזרה-פתיחה

הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהַתּוֹרָה לֹא פֵּרְטָה אֶת שְׂכַר הַמִּצְווֹת הִיא הָעֻבְדָּה שֶׁאָנוּ חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּשֶׁהַנְשָׁמָה נִמְצֵאת בְּתוֹךְ הַגּוּף, וְאֵין לָנוּ מֻשָּׂג אֵיזוֹ צוּרָה יֵשׁ לַנְּשָׁמָה לְלֹא הַגּוּף. גַּם אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהָבִין מָה גּוֹרֵם לָהּ הַנָּאָה, תַּעֲנוּג אוֹ צַעַר, כְּשֶׁהִיא אֵינָהּ בְּתוֹךְ גּוּפֵנוּ, וּמִמֵּילָא אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהָבִין מַהוּ שָׂכָר רוּחָנִי שֶׁלֹּא מִתְלַוָּה לוֹ הֲנָאָה גַּשְׁמִית וּמָה הֲנָאָתוֹ. אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הִסְבִּיר ה' רַק לְמִי שֶׁיָּכֹל לְהָבִין זֹאת, כְּפִי שֶׁאָמַר לִיהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים, בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה" (זכריה ג ז). הַהַבְטָחָה הַזּוֹ נִתְּנָה עַל הֶעָתִיד, וְלֹא הִתְקַיְּמָה כְּשֶׁנִּשְׁמָתוֹ עוֹד הָיְתָה קְשׁוּרָה לְגוּפוֹ, אֶלָּא עֲתִידָה הָיְתָה לִהְיוֹת רַק לְאַחַר הַמָּוֶת, כְּשֶׁתָּשׁוּב הַנֶּפֶשׁ וּתְקַבֵּל אֶת צוּרָתָהּ הָרוּחָנִית בִּלְבַד, מֻפְשֶׁטֶת מֵהַגּוּף וְהַחָמְרִיּוּת כְּצוּרַת הַמַּלְאָכִים, שֶׁאֵינָם מֻרְכָּבִים מִגּוּף וְנֶפֶשׁ. רַק לְאַחַר שֶׁתִּפָּרֵד הַנְּשָׁמָה מֵהַגּוּף, רַק אָז תִּזְדַּכֵּךְ הַנֶּפֶשׁ וְתַזְהִיר, אִם הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה.

הַסִּבָּה הַשְּׁנִיָּה שֶׁהַתּוֹרָה לֹא פֵּרְטָה אֶת שְׂכַר הַמִּצְווֹת הִיא מִפְּנֵי שֶׁעִנְיַן הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ הָיָה יָדוּעַ מִפִּי הַנְּבִיאִים. נוֹסָף עַל כָּךְ הַחֲכָמִים שֶׁבְּכָל דּוֹר מְבִינִים כִּי דָּבָר זֶה בָּרוּר, הֶגְיוֹנִי וּמִתְבַּקֵּשׁ, נוֹסָף לַמָּסֹרֶת שֶׁבְּיָדָם. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהַנְּבִיאִים לֹא רָאוּ לְנָחוּץ לְהַזְכִּיר עִנְיָן זֶה בְּפֵרוּשׁ בַּכְּתוּבִים, כְּפִי שֶׁחֵלֶק מִטַּעֲמֵי הַמִּצְווֹת וְחִיּוּבֵיהֶן לֹא נִכְתַּב, אֶלָּא סָמְכוּ בַּדָּבָר זֶה עַל הַמָּסֹרֶת, הָעוֹבֶרֶת בְּעַל פֶּה מִדּוֹר לַדּוֹר.

 

הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהַתּוֹרָה לֹא פֵּרְטָה אֶת שְׂכַר הַמִּצְווֹת הִיא הָעֻבְדָּה שֶׁכָּל עוֹד אָנוּ חַיִּים, הַנְּשָׁמָה נִמְצֵאת בְּתוֹךְ הַגּוּף, וְאֵין לָנוּ מֻשָּׂג מַהִי נְשָׁמָה לְלֹא הַגּוּף. אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהָבִין מָה גּוֹרֵם לָהּ הֲנָאָה רוּחָנִית טְהוֹרָה, תַּעֲנוּג אוֹ צַעַר שֶׁהַגּוּף אֵינוֹ שֻׁתָּף לָהֶן, וּמִמֵּילָא אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהָבִין מַהוּ טָעַם שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת. אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הִסְבִּיר ה' רַק לְמִי שֶׁיָּכֹל לְהָבִין זֹאת, כְּפִי שֶׁאָמַר לִיהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים, בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה" (זכריה ג ז). הַהַבְטָחָה נִתְּנָה לוֹ עַל הֶעָתִיד, וְלֹא הִתְקַיְּמָה כְּשֶׁנִּשְׁמָתוֹ עוֹד הָיְתָה קְשׁוּרָה לְגוּפוֹ, אֶלָּא עֲתִידָה הָיְתָה לְהִתְמַמֵּשׁ רַק כְּשֶׁתָּשׁוּב הַנֶּפֶשׁ וּתְקַבֵּל אֶת צוּרָתָהּ הָרוּחָנִית בִּלְבַד, כְּשֶׁהִיא מֻפְשֶׁטֶת מֵהַגּוּף. רַק אָז תִּזְדַּכֵּךְ הַנֶּפֶשׁ וְתַזְהִיר, אִם הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה.

הַסִּבָּה הַשְּׁנִיָּה הִיא מִפְּנֵי שֶׁעִנְיַן הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ עַל הַמִּצְווֹת הָיָה יָדוּעַ מֵהַנְּבִיאִים, וְהַחֲכָמִים שֶׁבְּכָל דּוֹר מְבִינִים שֶׁדָּבָר זֶה הוּא בָּרוּר, הֶגְיוֹנִי וּמִתְבַּקֵּשׁ, נוֹסָף לַמָּסֹרֶת שֶׁבְּיָדָם. הַנְּבִיאִים לֹא רָאוּ לְנָחוּץ לִכְתֹּב עַל כָּךְ, כְּפִי שֶׁחֵלֶק מִטַּעֲמֵי הַמִּצְווֹת וְחִיּוּבֵיהֶן לֹא נִכְתַּב, אֶלָּא סָמְכוּ בַּדָּבָר עַל הַמָּסֹרֶת, הָעוֹבֶרֶת בְּעַל פֶּה מִדּוֹר לַדּוֹר.

הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהַתּוֹרָה לֹא פֵּרְטָה אֶת שְׂכַר הַמִּצְווֹת הִיא, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָנוּ מֻשָּׂג בְּמַהוּת הַנְשָׁמָה כְּשֶׁהִיא לְלֹא הַגּוּף וּמָה גּוֹרֵם לָהּ הֲנָאָה, תַּעֲנוּג אוֹ צַעַר בְּמַצָּב זֶה. מִמֵּילָא אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהָבִין מַהוּ טָעַם שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת. אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הִסְבִּיר ה' רַק לְמִי שֶׁיָּכֹל לְהָבִין זֹאת, כְּפִי שֶׁאָמַר לִיהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים, בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה" (זכריה ג ז). הַהַבְטָחָה זוֹ לֹא הִתְקַיְּמָה כְּשֶׁנִּשְׁמָתוֹ עוֹד הָיְתָה קְשׁוּרָה לְגוּפוֹ, אֶלָּא עֲתִידָה הָיְתָה לְהִתְמַמֵּשׁ רַק לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, כְּשֶׁתָּשׁוּב הַנֶּפֶשׁ וּתְקַבֵּל אֶת צוּרָתָהּ הָרוּחָנִית בִּלְבַד. רַק אָז תִּזְדַּכֵּךְ הַנֶּפֶשׁ וְתַזְהִיר, אִם הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה.

הַסִּבָּה הַשְּׁנִיָּה הִיא מִפְּנֵי שֶׁעִנְיַן הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ עַל הַמִּצְווֹת נִמְסַר לָנוּ כְּמָסֹרֶת מִפִּי הַנְּבִיאִים, וְהוּא דָּבָר מוּבָן מִבְּחִינָה שִׂכְלִית וְהֶגְיוֹנִית אֵצֶל הַחֲכָמִים בְּכָל דּוֹר, וּמָסֹרֶת זוֹ עוֹבֶרֶת מִדּוֹר לְדוֹר כְּמוֹ כָּל הַתּוֹרָה שֶׁבַּעַל פֶּה.

הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהַתּוֹרָה לֹא פֵּרְטָה אֶת שְׂכַר הַמִּצְווֹת הִיא הָעֻבְדָּה שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהָבִין מָה גּוֹרֵם לַנְּשָׁמָה הֲנָאָה, תַּעֲנוּג אוֹ צַעַר כְּשֶׁהִיא שָׁבָה לִהְיוֹת לְבַדָּהּ, לְלֹא הַגּוּף. רַק לְאַחַר הַמָּוֶת, כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ מְזֻכֶּכֶת וּמַזְהֶרֶת וְעָשְׂתָה מַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, רַק אָז תּוּכַל לְהָבִין אֶת שְׂכָרָן שֶׁל הַמִּצְווֹת, מִלְּבַד יְחִידִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהָבִין זֹאת עוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה.

 הַסִּבָּה הַשְּׁנִיָּה הִיא מִפְּנֵי שֶׁעִנְיַן הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ נִמְסַר לָנוּ כְּמָסֹרֶת מִפִּי הַנְּבִיאִים, וְעוֹבֵר מִדּוֹר לַדּוֹר כְּמוֹ כָּל הַתּוֹרָה שֶׁבַּעַל פֶּה, וּבְנוֹסָף לְמָסֹרֶת זוֹ, שָׂכָר זֶה הוּא דָּבָר מוּבָן שִׂכְלִית אֵצֶל חַכְמֵי הַדּוֹר.

 

נמשיך מחר, בעז"ה