שיעור 84

אֶתְמוֹל הִתְחַלְנוּ בְּבֵאוּר הַהֶבְדֵּל הַשְּׁלִישִׁי הַמַּבְחִין בֵּין מִי שֶׁעוֹסֵק לְפַרְנָסָתוֹ מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בה' לְבֵין הַמִּתְפַּרְנֵס לְלֹא בִּטָּחוֹן בּוֹ. הַבּוֹטֵחַ בה' עוֹסֵק בְּגוֹרְמִים שׁוֹנִים כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס, אַךְ אֵין הוּא תּוֹלֶה בָּהֶם אֶת תִּקְוָתוֹ, אֶלָּא רַק בִּרְצוֹן ה', וְהוּא עָמֵל לְפַרְנָסָתוֹ רַק כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת רְצוֹן הַבּוֹרֵא, שֶׁצִּוָּהּ עַל הָאָדָם לַעֲסֹק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם וּבְתִקּוּנוֹ. הַיּוֹם נַמְשִׁיךְ לְהַרְחִיב נְקֻדָּה זוֹ.

כַּאֲשֶׁר אֶמְצָעֵי פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל הַבּוֹטֵחַ בַּה' מוֹעִילִים לוֹ, אוֹ כַּאֲשֶׁר הֵם מַצִּילִים אוֹתוֹ מִנֶּזֶק, אֵין הוּא זוֹקֵף זֹאת לִזְכוּתוֹ אוֹ לְחָכְמָתוֹ, אֶלָּא הוּא מוֹדֶה עַל כָּךְ לֶאֱלֹקִים לְבַדּוֹ. הַדָּבָר אֵינוֹ מֵבִיא אוֹתוֹ לֶאֱהֹב יוֹתֵר אֶת מִקְצוֹעוֹ אוֹ אֶת אֶמְצָעֵי פַּרְנָסָתוֹ, וְהוּא לֹא מִסְתַּמֵּךְ עֲלֵיהֶם יוֹתֵר בְּשֶׁל כָּךְ, אֶלָּא בִּטְחוֹנוֹ בה' מִתְגַּבֵּר וְהוּא סוֹמֵךְ עָלָיו יוֹתֵר.

וְאִם הָאֶמְצָעִים אֵינָם מְבִיאִים לוֹ תּוֹעֶלֶת, הוּא מֵבִין שֶׁפַּרְנָסָתוֹ תָּבוֹא, כְּשֶׁה' יִרְצֶה בְּכָךְ, עַל יְדֵי הָאֶמְצָעִי שֶׁה' יִשְׁלַח. אֵין הוּא מוֹאֵס בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּשֶׁל כָּךְ וְאֵינוֹ נוֹטֵשׁ אוֹתָהּ, אֶלָּא מַמְשִׁיךְ לַעֲסֹק בָּהּ בְּכַוָּנָה לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן ה', שֶׁצִּוָּהּ לַעֲסֹק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם.

לְעֻמָּתוֹ הָעוֹסֵק לְפַרְנָסָתוֹ בְּלִי לִבְטֹחַ בה', סוֹמֵךְ עַל אֶמְצָעֵי פַּרְנָסָתוֹ שֶׁיּוֹבִילוּ אוֹתוֹ לַהַצְלָחָה: אִם הָאֶמְצָעִים אָכֵן מוֹעִילִים, הוּא מְשַׁבֵּחַ אוֹתָם, אֶת מַאֲמַצָּיו הָאִישִׁיִּים וְאֶת בְּחִירָתוֹ הַמֻּצְלַחַת בְּמִקְצוֹעוֹ, וְהוּא אֵינוֹ פּוֹנֶה לַאֲפִיקִים אֲחֵרִים, מִשּׁוּם שֶׁהוּא תּוֹלֶה אֶת הַצְלָחָתוֹ דַּוְקָא בְּאֶמְצָעִים אֵלּוּ, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "עַל-כֵּן יְזַבֵּחַ לְחֶרְמוֹ, וִיקַטֵּר לְמִכְמַרְתּוֹ:  כִּי בָהֵמָּה שָׁמֵן חֶלְקוֹ, וּמַאֲכָלוֹ בְּרִאָה" (חבקוק א טז).

וּכְשֶׁאֶמְצָעֵי פַּרְנָסָתוֹ אֵינָם מְבִיאִים לוּ אֶת הַהַצְלָחָה הַמְּבֻקֶּשֶׁת - הוּא זוֹנֵחַ אֶמְצָעִים אֵלּוּ וְאֵינוֹ רוֹצֶה עוֹד לַעֲסֹק בְּמִקְצוֹעוֹ זֶה.

וְעַתָּה נִקְרָא אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "חוֹבַת הַלְּבָבוֹת"

וְאִם תַּגִּיעֵהוּ תּוֹעֶלֶת אוֹ יִדָּחֶה בָּהֶן הַנֶּזֶק, יוֹדֶה הָאֱלֹהִים לְבַדּוֹ עַל זֶה, וְלֹא יוֹסִיף בָּהֶן אָהֲבָה וְחִבָּה יְתֵרָה, וְלֹא תָּנוּחַ נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶן יוֹתֵר, אַךְ יְחַזֵּק בִּטְחוֹנוֹ בָּאֱלֹהִים, וְיִסְמֹךְ לִבּוֹ עָלָיו מִבִּלְעֲדֵי הַסִּבּוֹת. וְאִם לֹא יוֹעִילוּהוּ הַסִּבּוֹת, יֵדַע, כִּי יְבוֹאֵהוּ טַרְפּוֹ כְּשֶׁיִּרְצֶה יְיָ מֵאֵיזֶה עִנְיָן שֶׁיִּרְצֶה, וְלֹא יִמְאַס בָּהֶן בַּעֲבוּר זֶה, וְלֹא יָנִיחַ לְהִתְעַסֵּק בָּהֶם לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.

וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ בּוֹטֵחַ בָּאֱלֹהִים, מִתְעַסֵּק בַּסִּבּוֹת - לְבִטְחוֹנוֹ עֲלֵיהֶן, שֶׁהֵן מוֹעִילוֹת אוֹתוֹ וְדוֹחוֹת הַנֶּזֶק מֵעָלָיו. וְאִם הֵן מוֹעִילוֹת אוֹתוֹ, יְשַׁבֵּחַ אוֹתָן, וִישַׁבֵּחַ הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בָּהֶן, וְיִבְחַר אוֹתָן, וְלֹא יִפְנֶה אֶל זוּלָתָן. וְאִם אֵינָן מוֹעִילוֹת לוֹ, יָנִיחַ אוֹתָן וְיִמְאֲסֵן, וְיָשׁוּב חֶפְצוֹ מֵהֶן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "עַל-כֵּן יְזַבֵּחַ לְחֶרְמוֹ, וִיקַטֵּר לְמִכְמַרְתּוֹ" (חבקוק א טז).

חזרה-פתיחה

כַּאֲשֶׁר אֶמְצָעֵי פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל הַבּוֹטֵחַ בַּה' מוֹעִילִים לוֹ, אֵין הוּא זוֹקֵף זֹאת לִזְכוּתוֹ אוֹ לְחָכְמָתוֹ. הַדָּבָר אֵינוֹ מֵבִיא אוֹתוֹ לֶאֱהֹב יוֹתֵר אֶת מִקְצוֹעוֹ אוֹ אֶת אֶמְצָעֵי פַּרְנָסָתוֹ, אֶלָּא הוּא מוֹדֶה עַל הַצְלָחָתוֹ לה' לְבַדּוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בה' מִתְגַּבֵּר.

וּכְשֶׁהָאֶמְצָעִים אֵינָם מוֹעִילִים לוֹ, הַבּוֹטֵחַ בה' מֵבִין שֶׁאֵין הֵם הַמְּפַרְנְסִים אוֹתוֹ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הוּא בָּטוּחַ, שֶׁפַּרְנָסָתוֹ תָּבוֹא, כְּשֶׁה' יִרְצֶה בְּכָךְ בְּעֶזְרַת הָאֶמְצָעִי שֶׁיִּשְׁלַח לוֹ. הוּא מַמְשִׁיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ וְאֵינוֹ מוֹאֵס בָּהּ וְאֵינוֹ נוֹטֵשׁ אוֹתָהּ. הַכֹּל - כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת רְצוֹן ה', שֶׁצִּוָּה לַעֲסֹק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם.

לְעֻמָּתוֹ הַמִּתְפַּרְנֵס בְּלִי לִבְטֹחַ בה', סוֹמֵךְ עַל עֲבוֹדָתוֹ וְעַל מַאֲמַצָּיו וְרוֹאֶה בָּהֶם סִבָּה לְהַצְלָחָה. אִם עוֹלֶה הַדָּבָר בְּיָדוֹ וְהוּא מַצְלִיחַ - הוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת עֲמָלוֹ, אֶת מַאֲמַצָּיו הָאִישִׁיִּים וְאֶת בְּחִירָתוֹ הַמֻּצְלַחַת בְּמִקְצוֹעוֹ, וְהוּא אֵינוֹ פּוֹנֶה לַאֲפִיקִים אֲחֵרִים, מִשּׁוּם שֶׁהוּא תּוֹלֶה אֶת הַצְלָחָתוֹ בְּמִקְצוֹעוֹ וּבְמַאֲמַצָּיו, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "עַל-כֵּן יְזַבֵּחַ לְחֶרְמוֹ, וִיקַטֵּר לְמִכְמַרְתּוֹ:  כִּי בָהֵמָּה שָׁמֵן חֶלְקוֹ, וּמַאֲכָלוֹ בְּרִאָה" (חבקוק א טז).

וּכְשֶׁאֶמְצָעִי פַּרְנָסָתוֹ מְאַכְזֵב אוֹתוֹ וְאֵינוֹ מֵפִיק אֶת הַהַצְלָחָה הַמְּבֻקֶּשֶׁת - הוּא זוֹנֵחַ אֶמְצָעִי זֶה וְאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲסֹק עוֹד בְּמִקְצוֹעוֹ.

כַּאֲשֶׁר אֶמְצָעֵי פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל הַבּוֹטֵחַ בַּה' מוֹעִילִים לוֹ, אֵין הוּא זוֹקֵף זֹאת לְמַאֲמַצָּיו, אֵין הוּא אוֹהֵב יוֹתֵר אֶת מִקְצוֹעוֹ וְאֵינוֹ מִסְתַּמֵּךְ יוֹתֵר עַל הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ הַגַּשְׁמִית, אֶלָּא הוּא מוֹדֶה לה' לְבַדּוֹ עַל הֶשֵּׂגָיו, וּבִטְחוֹנוֹ בה' מִתְגַּבֵּר.

וּכְשֶׁהָאֶמְצָעִים אֵינָם מוֹעִילִים לוֹ, הוּא מֵבִין שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ הִיא הַמְּפַרְנֶסֶת אוֹתוֹ, אֶלָּא הקב"ה, וּפַרְנָסָתוֹ תַּגִּיעַ בַּזְּמַן שה' יִרְצֶה בְּכָךְ וּבָאֹפֶן שֶׁיִּבְחַר בַּעֲבוּרוֹ. הוּא מַמְשִׁיךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בְּעִנְיְנֵי הַפַּרְנָסָה כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת רְצוֹן ה', שֶׁצִּוָּהּ לַעֲסֹק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם.

לְעֻמָּתוֹ הַמִּתְפַּרְנֵס בְּלִי לִבְטֹחַ בה', סוֹמֵךְ עַל עֲבוֹדָתוֹ שֶׁתְּפַרְנֵס אוֹתוֹ. כְּשֶׁהוּא מַצְלִיחַ - הוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת עֲמָלוֹ וְאֶת בְּחִירָתוֹ הַמֻּצְלַחַת בְּמִקְצוֹעוֹ וּמַשְׁקִיעַ בּוֹ מַאֲמָץ רַב יוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁהוּא תּוֹלֶה בּוֹ אֶת הַצְלָחָתוֹ, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "עַל-כֵּן יְזַבֵּחַ לְחֶרְמוֹ, וִיקַטֵּר לְמִכְמַרְתּוֹ" (חבקוק א טז). ּכְשֶׁאֶמְצָעִי פַּרְנָסָתוֹ מְאַכְזֵב אוֹתוֹ – הוּא זוֹנֵחַ אוֹתוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲסֹק עוֹד בְּמִקְצוֹעוֹ.

כַּאֲשֶׁר מַאֲמַצָּיו הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁל הַבּוֹטֵחַ בַּבּוֹרֵא מַצְלִיחִים, אֵין הוּא זוֹקֵף זֹאת לְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ, אֵין הוּא אוֹהֵב יוֹתֵר אֶת מִקְצוֹעוֹ וְאֵינוֹ מִסְתַּמֵּךְ עָלָיו יוֹתֵר, אֶלָּא הוּא מוֹדֶה לה' לְבַדּוֹ עַל הַצְלָחָתוֹ, וּבִטְחוֹנוֹ בה' מִתְגַּבֵּר. וּכְשֶׁהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ אֵינָהּ מוֹעִילָה, הוּא מַאֲמִין שֶׁפַּרְנָסָתוֹ תַּגִּיעַ בַּזְּמַן שה' יִרְצֶה בְּכָךְ וּבָאֹפֶן שֶׁיִּבְחַר בַּעֲבוּרוֹ. הוּא מַמְשִׁיךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בְּעִנְיְנֵי הַפַּרְנָסָה כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת רְצוֹן ה', שֶׁצִּוָּהּ לַעֲסֹק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם.

לְעֻמַּת זֹאת הַמִּתְפַּרְנֵס לְלֹא בִּטָּחוֹן בה' סוֹמֵךְ עַל עֲבוֹדָתוֹ וְרוֹאֶה בָּהּ סִבָּה לְפַרְנָסָתוֹ, וְלָכֵן כְּשֶׁהוּא מַצְלִיחַ - הוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת עֲמָלוֹ וְאֶת מִקְצוֹעוֹ, וּכְשֶׁהוּא נִכְשַׁל - הוּא מְגַנֶּה אוֹתָם וְנוֹטֵשׁ אוֹתָם.

הַבּוֹטֵחַ בה' אֵינוֹ זוֹקֵף אֶת הַצְלָחָתוֹ לְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ וְאֵינוֹ מִסְתַּמֵּךְ עָלֶיהָ, אֶלָּא מוֹדֶה לה' לְבַדּוֹ עַל הֶשֵּׂגָיו, וּבִטְחוֹנוֹ בה' מִתְגַּבֵּר. כְּשֶׁעֲמָלוֹ אֵינוֹ מַצְלִיחַ, הוּא מַאֲמִין שֶׁפַּרְנָסָתוֹ תַּגִּיעַ בַּזְּמַן שה' יִרְצֶה בְּכָךְ וּבָאֹפֶן שֶׁיִּבְחַר בַּעֲבוּרוֹ, לָכֵן אֵין הוּא נוֹטֵשׁ אֶת עֲבוֹדָתוֹ, אֶלָּא מַמְשִׁיךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת רְצוֹן ה', שֶׁצִּוָּהּ לַעֲסֹק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם.

לְעֻמַּת זֹאת הַמִּתְפַּרְנֵס לְלֹא בִּטָּחוֹן בה' סוֹמֵךְ עַל עֲבוֹדָתוֹ שֶׁתְּפַרְנֵס אוֹתוֹ, וְלָכֵן כְּשֶׁהוּא מַצְלִיחַ - הוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת עֲמָלוֹ וְאֶת מִקְצוֹעוֹ, וּכְשֶׁהוּא נִכְשַׁל - הוּא מְגַנֶּה אוֹתָם וְנוֹטֵשׁ אוֹתָם.

 

נמשיך מחר, בעז"ה