שיעור 87

אָנוּ לוֹמְדִים עַתָּה אֶת הַפֶּרֶק הַחֲמִישִׁי, הַמּוֹנֶה שִׁבְעָה הֶבְדֵּלִים בֵּין מִי שֶׁעוֹבֵד לְפַרְנָסָתוֹ מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בה' לְבֵין מִי שֶׁמִּתְפַּרְנֵס בְּלִי לִבְטֹחַ בּוֹ. הַיּוֹם נִלְמָד אֶת הַהֶבְדֵּל הָאַחֲרוֹן, הַשְּׁבִיעִי.

הַהֶבְדֵּל הָאַחֲרוֹן הוּא הַהִתְיַחֲסוּת לְחֹסֶר בַּהוֹוֶה אוֹ בֶּעָתִיד. הַבּוֹטֵחַ בה' אֵינוֹ מִצְטַעֵר, כַּאֲשֶׁר חֲסֵרִים לוֹ דְּבָרִים אוֹ כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ מַגִּיעַ לִמְבֻקָּשׁוֹ, וְהוּא אֵינוֹ אוֹגֵר לֶעָתִיד מִתּוֹךְ פַּחַד שֶׁבַּזְּמַנִּים שֶׁיָּבוֹאוּ לֹא יוּכַל לְהַשִּׂיג אֶת הַנִּדְרָשׁ לוֹ וְגַם אֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לְהַרְוִיחַ יוֹתֵר מִפַּרְנָסָתוֹ. כָּל זֹאת, מִפְּנֵי בִּטְחוֹנוֹ בַּה': כְּפִי שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בה' שֶׁיַּאֲרִיךְ אֶת יָמָיו, כָּךְ הוּא בָּטוּחַ שֶׁה' גַּם יִתֵּן לוֹ אֶת מְזוֹנוֹ וִיכַלְכֵּל אוֹתוֹ כָּל חַיָּיו. הוּא אֵינוֹ טָרוּד בְּמַחְשָׁבוֹת עַל מָה שֶׁיִּקְרֶה בֶּעָתִיד: אֵינוֹ שָׂמֵחַ מִדְּבָרִים מְשַׂמְּחִים שֶׁעֲתִידִים לְהִתְרַחֵשׁ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג וּמִצְטַעֵר מִתַּרְחִישִׁים צְפוּיִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ אֹרֶךְ חַיָּיו וּמָתַי יָבוֹא קִצּוֹ, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "אַל-תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, כִּי לֹא-תֵדַע, מַה-יֵּלֶד יוֹם" (משלי כז א), "וְאָמַר בֶּן סִירָא: אַל תָּצֵר צָרַת מָחָר, כִּי לֹא תֵּדַע מָה יֵלֵד יוֹם, מָחָר יָבֹא - וְאֵינֶנּוּ (כְּלוֹמַר: הָאָדָם אֵינֶנּוּ, נִפְטַר לִפְנֵי בּוֹא יוֹם הַמָּחָר), וְנִמְצָא מִצְטַעֵר עַל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ" (גמרא סנהדרין ק ב).

הַבּוֹטֵחַ בַּה' דּוֹאֵג רַק עַל כָּךְ שֶׁאֵינוֹ מְמַלֵּא כָּרָאוּי אֶת חוֹבוֹתָיו לְבוֹרְאוֹ, וּמִשְׁתַּדֵּל כְּכָל יְכָלְתּוֹ לְמַלֵּא אוֹתָן, הֵן בְּחִיצוֹנִיּוּת - בִּדְבָרִים הַנִּרְאִים לָעַיִן, וְהֵן בִּפְנִימִיּוּת, בְּלִבּוֹ - בִּדְבָרִים הַנִּסְתָּרִים מֵאֲחֵרִים. הוּא זוֹכֵר אֶת יוֹם הַמִּיתָה וְדוֹאֵג לִהְיוֹת מוּכָן לַיּוֹם הַזֶּה. חֲשָׁשׁוֹ מִמָּוֶת פִּתְאוֹמִי מֵבִיא אוֹתוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל יוֹתֵר בַּהֲכָנַת צֵידָה לָעוֹלָם הַבָּא, וְעַל כֵּן הִנּוֹ טָרוּד פָּחוֹת בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. לְהִתְנַהֲגוּת זֹאת כִּוְּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּאוֹמְרָם: "שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ" (משנה אבות ב י), וְכָךְ פֵּרְשׁוּ אוֹתוֹ בַּגְּמָרָא (שבת קנג א): יָשׁוּב הַיּוֹם - שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר, וְנִמְצָא כָּל יָמָיו בַּתְּשׁוּבָה, כְּדִכְתִיב: "בְּכָל-עֵת, יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים" (קהלת ט ח).

וְעַתָּה נִקְרָא אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "חוֹבַת הַלְּבָבוֹת"

וְהַשְּׁבִיעִי - כִּי הַבּוֹטֵחַ בָּאֱלֹהִים, לֹא יֶאֱבַל בְּהִמָּנַע בַּקָּשָׁה, וְלֹא בְּהִפָּקֵד אָהוּב, וְלֹא יֶאֱצֹר הַנִּמְצָא, וְאֵינֶנּוּ חוֹשֵׁשׁ לְיוֹתֵר מִטֶּרֶף יוֹמוֹ, כִּי לֹא יַעֲלֶה עַל לִבּוֹ מָה יִהְיֶה לְמָחֳרָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עֵת בּוֹא קִצּוֹ, וּבוֹטֵחַ בָּאֱלֹהִים לְהַאֲרִיךְ לוֹ בּוֹ, וּלְהַזְמִין טַרְפּוֹ וּמְזוֹנוֹ בּוֹ.

וְאֵינֶנּוּ שָׂמֵחַ בֶּעָתִיד וְלֹא יֵאָבֵל לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "אַל-תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, כִּי לֹא-תֵדַע, מַה-יֵּלֶד יוֹם" (משלי כז א), וְאָמַר בֶּן סִירָא: אַל תָּצֵר צָרַת מָחָר, כִּי לֹא תֵּדַע מָה יֵלֵד יוֹם, מָחָר יָבֹא – וְאֵינֶנּוּ, וְנִמְצָא מִצְטַעֵר עַל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ (גמרא סנהדרין ק ב).

אֲבָל דַּאֲגָתוֹ וְאֶבְלוֹ עַל מָה שֶׁהוּא מְקַצֵּר בּוֹ מֵחוֹבוֹת הַבּוֹרֵא, וּמִשְׁתַּדֵּל לִפְרֹעַ מָה שֶׁיּוּכַל לִפְרֹעַ מֵהֶן, בְּנִרְאֵהוּ וּבְנִסְתָּרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חוֹשֵׁב בְּמִיתָתוֹ, וּבוֹא יוֹם הָאֲסִיפָה. וּפַחֲדוֹ שֶׁיְּבוֹאֵהוּ הַמָּוֶת פִּתְאוֹם - יוֹסִיף לוֹ הִשְׁתַּדְּלוּת וּזְרִיזוּת לְהָכִין צֵידָה לְאַחֲרִיתוֹ, וְלֹא יַרְגִּישׁ עַל מָה שֶׁיַּזְמִין לָעוֹלָם הַזֶּה. וְהוּא מָה שֶׁאָמְרוּ "שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ" (משנה אבות ב י) וּפֵרְשׁוּ בּוֹ (גמרא שבת קנג א): יָשׁוּב הַיּוֹם - שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר, וְנִמְצָא כָּל יָמָיו בַּתְּשׁוּבָה, כְּדִכְתִיב: "בְּכָל-עֵת, יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים" (קהלת ט ח).

חזרה-פתיחה

הַהֶבְדֵּל הַשְּׁבִיעִי הוּא הַהִתְיַחֲסוּת לַחָסֵר בַּהוֹוֶה וּבֶעָתִיד. הַבּוֹטֵחַ בה' אֵינוֹ מִצְטַעֵר כַּאֲשֶׁר חֲסֵרִים לוֹ דְּבָרִים אוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ לִמְבֻקָּשׁוֹ. הוּא אֵינוֹ אוֹגֵר לֶעָתִיד מִתּוֹךְ פַּחַד שֶׁמַּשֶּׁהוּ יֶחְסַר לוֹ בְּיָמִים יָבוֹאוּ, וְגַם אֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לְהַרְוִיחַ יוֹתֵר מִפַּרְנָסָתוֹ. כְּפִי שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בה' שֶׁיַּאֲרִיךְ אֶת חַיָּיו, כָּךְ הוּא בָּטוּחַ שה' גַּם יִתֵּן לוֹ אֶת מְזוֹנוֹ וִיכַלְכֵּל אוֹתוֹ כָּל יָמָיו. הוּא אֵינוֹ טָרוּד בְּמַחְשָׁבוֹת עַל מָה שֶׁיִּקְרֶה בֶּעָתִיד: הוּא אֵינוֹ שָׂמֵחַ מִמָּה שֶׁעָתִיד לִקְרוֹת וְאֵינוֹ דּוֹאֵג וּמִצְטַעֵר בְּשֶׁל הָעֲתִידוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי יָבוֹא קִצּוֹ, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "אַל-תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, כִּי לֹא-תֵדַע, מַה-יֵּלֶד יוֹם" (משלי כז א), "וְאָמַר בֶּן סִירָא:: אַל תָּצֵר צָרַת מָחָר, כִּי לֹא תֵּדַע מָה יֵלֵד יוֹם, מָחָר יָבֹא – וְאֵינֶנּוּ,  וְנִמְצָא מִצְטַעֵר עַל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ" (גמרא סנהדרין ק ב).

דַּאֲגוֹתָיו שֶׁל הַבּוֹטֵחַ בה' נְתוּנוֹת לַהוֹוֶה וְהֵן מִתְמַקְּדוֹת בַּשְּׁאֵלָה הַאִם הוּא מְמַלֵּא כָּרָאוּי אֶת חוֹבוֹתָיו כְּלַפֵּי בּוֹרְאוֹ, וְהוּא מִשְׁתַּדֵּל כְּכָל יְכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹתָן, הֵן בִּדְבָרִים הַנִּרְאִים לָעַיִן וְהֵן בְּלִבּוֹ - בִּדְבָרִים הַנִּסְתָּרִים מֵאֲחֵרִים. הוּא זוֹכֵר אֶת יוֹם הַמִּיתָה, וַחֲשָׁשׁוֹ מִמָּוֶת פִּתְאוֹמִי גּוֹרֵם לוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל יוֹתֵר בַּהֲכָנַת צֵידָה לָעוֹלָם הַבָּא. מִשּׁוּם כָּךְ הוּא  אֵינוֹ טָרוּד בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. זֶה מָה שֶׁאָמְרוּ חז"ל: "שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ" (משנה אבות ב י), וּפֵרְשׁוּ בַּגְּמָרָא (שבת קנג א): "יָשׁוּב הַיּוֹם - שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר, וְנִמְצָא כָּל יָמָיו בַּתְּשׁוּבָה, כְּדִכְתִיב: "בְּכָל-עֵת, יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים" (קהלת ט ח).

הַהֶבְדֵּל הַשְּׁבִיעִי הוּא הַהִתְיַחֲסוּת לַחָסֵר בַּהוֹוֶה וּבֶעָתִיד. הַבּוֹטֵחַ בה' אֵינוֹ מִצְטַעֵר כַּאֲשֶׁר חֲסֵרִים לוֹ דְּבָרִים, אֵינוֹ אוֹגֵר לֶעָתִיד מִתּוֹךְ פַּחַד שֶׁבֶּעָתִיד יֶחְסַר לוֹ, וְגַם אֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לְהַרְוִיחַ יוֹתֵר מִפַּרְנָסָתוֹ. הוּא מַאֲמִין שֶׁכְּפִי שה' יַאֲרִיךְ אֶת חַיָּיו, כָּךְ גַּם יִתֵּן לוֹ אֶת מְזוֹנוֹ וְאֶת פַּרְנָסָתוֹ כָּל יָמָיו. הוּא אֵינוֹ טָרוּד בְּמַחְשָׁבוֹת עַל מָה שֶׁיִּקְרֶה בֶּעָתִיד, אֵינוֹ שָׂמֵחַ מֵאֵרוּעִים צְפוּיִים וְאֵינוֹ דּוֹאֵג מִתַּרְחִישִׁים דִּמְיוֹנִיִּים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי יָבוֹא קִצּוֹ, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "אַל-תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, כִּי לֹא-תֵדַע, מַה-יֵּלֶד יוֹם" (משלי כז א), "וְאָמַר בֶּן סִירָא: אַל תָּצֵר צָרַת מָחָר, כִּי לֹא תֵּדַע מָה יֵלֵד יוֹם, מָחָר יָבֹא – וְאֵינֶנּוּ,  וְנִמְצָא מִצְטַעֵר עַל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ" (גמרא סנהדרין ק ב).

דַּאֲגוֹתָיו שֶׁל הַבּוֹטֵחַ בה' עוֹסְקוֹת בְּמִלּוּי חוֹבוֹתָיו כְּלַפֵּי בּוֹרְאוֹ, וְאוֹתָן הוּא מִשְׁתַּדֵּל כְּכָל יְכָלְתּוֹ לְקַיֵּם, הֵן בִּדְבָרִים הַנִּרְאִים לָעַיִן וְהֵן בִּדְבָרִים הַנִּסְתָּרִים מֵאֲחֵרִים. חֲשָׁשׁוֹ מִמָּוֶת פִּתְאוֹמִי גּוֹרֵם לוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל יוֹתֵר בַּהֲכָנַת צֵידָה לָעוֹלָם הַבָּא, וְעַל כֵּן אֵינוֹ טָרוּד בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, בִּבְחִינַת מָה שֶׁאָמְרוּ חז"ל: "שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ" (משנה אבות ב י), וּפֵרְשׁוּ בַּגְּמָרָא (שבת קנג א): "יָשׁוּב הַיּוֹם - שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר, וְנִמְצָא כָּל יָמָיו בַּתְּשׁוּבָה, כְּדִכְתִיב: "בְּכָל-עֵת, יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים" (קהלת ט ח).

הַהֶבְדֵּל הַשְּׁבִיעִי הוּא, שֶׁהַבּוֹטֵחַ בה' אֵינוֹ מִצְטַעֵר כַּאֲשֶׁר חֲסֵרִים לוֹ דְּבָרִים, אֵינוֹ אוֹגֵר לֶעָתִיד וְאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לְהַרְוִיחַ יוֹתֵר מִפַּרְנָסָתוֹ. הוּא מַאֲמִין שֶׁכְּפִי שֶׁה' יַאֲרִיךְ אֶת חַיָּיו, כָּךְ גַּם יִתֵּן לוֹ אֶת פַּרְנָסָתוֹ כָּל יָמָיו. הוּא אֵינוֹ טָרוּד בְּמַחְשָׁבוֹת עַל מָה שֶׁיִּקְרֶה בֶּעָתִיד, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי יָבוֹא קִצּוֹ, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "אַל-תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, כִּי לֹא-תֵדַע, מַה-יֵּלֶד יוֹם" (משלי כז א), " וְאָמַר בֶּן סִירָא: אַל תָּצֵר צָרַת מָחָר, כִּי לֹא תֵּדַע מָה יֵלֵד יוֹם, מָחָר יָבֹא – וְאֵינֶנּוּ,  וְנִמְצָא מִצְטַעֵר עַל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ " (גמרא סנהדרין ק ב).

דַּאֲגוֹתָיו שֶׁל הַבּוֹטֵחַ בה' נְתוּנוֹת לְמִלּוּי חוֹבוֹתָיו כְּלַפֵּי בּוֹרְאוֹ, וְאוֹתָן הוּא מִשְׁתַּדֵּל כְּכָל יְכָלְתּוֹ לְקַיֵּם, הֵן בִּדְבָרִים הַנִּרְאִים לָעַיִן וְהֵן בִּדְבָרִים הַנִּסְתָּרִים מֵאֲחֵרִים. חֲשָׁשׁוֹ מִמָּוֶת פִּתְאוֹמִי גּוֹרֵם לוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל יוֹתֵר בַּהֲכָנַת צֵידָה לָעוֹלָם הַבָּא, וְעַל כֵּן אֵינוֹ טָרוּד בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.

הַהֶבְדֵּל הַשְּׁבִיעִי הוּא, שֶׁהַבּוֹטֵחַ בה' אֵינוֹ מִצְטַעֵר כַּאֲשֶׁר חֲסֵרִים לוֹ דְּבָרִים, אֵינוֹ אוֹגֵר לֶעָתִיד וְאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לְהַרְוִיחַ יוֹתֵר מִפַּרְנָסָתוֹ. הוּא מַאֲמִין שֶׁה' שֶׁיַּאֲרִיךְ אֶת חַיָּיו יִתֵּן לוֹ גַּם אֶת פַּרְנָסָתוֹ. הוּא אֵינוֹ שָׂמֵחַ מִמָּה שֶׁעָתִיד לִקְרוֹת וְאֵינוֹ דּוֹאֵג מִפָּנָיו, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי יָבוֹא קִצּוֹ, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "אַל-תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, כִּי לֹא-תֵדַע, מַה-יֵּלֶד יוֹם" (משלי כז א).

הוּא דּוֹאֵג לְמַלֵּא כָּרָאוּי אֶת חוֹבוֹתָיו כְּלַפֵּי בּוֹרְאוֹ, וּמִשְׁתַּדֵּל לְשַׁלֵּם לה' עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ בְּכָךְ שֶׁהוּא עוֹבֵד אוֹתוֹ. פַּחֲדוֹ מִמָּוֶת פִּתְאוֹמִי גּוֹרֵם לוֹ לְהַרְבּוֹת בְּתוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁיְּהַוּוּ צֵידָה לָעוֹלָם הַבָּא, וְעַל כֵּן אֵינוֹ טָרוּד בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.

 

נמשיך מחר, בעז"ה