שיעור 90

אֶתְמוֹל הִתְחַלְנוּ לִלְמֹד אֶת הַפֶּרֶק הַשִּׁשִּׁי, הַדָּן בָּאֲנָשִׁים הַמְּעֻנְיָנִים שֶׁה' יִתֵּן לָהֶם מֵרֹאשׁ כְּמַשְׁכּוֹן אֶת פַּרְנָסָתָם לְמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, וְאָז יִתְפַּנּוּ לַעֲבֹד אוֹתוֹ. אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מְכַנֶּה רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי: "כַּת הַמְּמַשְׁכְּנִים אֶת ה'", וּמֵבִיא שִׁבְעָה נִמּוּקִים מַדּוּעַ גִּישָׁתָם שְׁגוּיָה. אֶתְמוֹל לָמַדְנוּ נִמּוּק אֶחָד, וְהַיּוֹם נַמְשִׁיךְ וְנִלְמַד שְׁנֵי נִמּוּקִים נוֹסָפִים.

הַנִּמּוּק הַשֵּׁנִי הוּא, שֶׁלְּכָל מַשְׁכּוֹן יֵשׁ שִׁעוּר וּמִדָּה בְּהֶתְאֵם לְגֹדֶל הַחוֹב, וְאִלּוּ "דּוֹרֵשׁ הַמַּשְׁכּוֹנוֹת" שֶׁאָנוּ דָּנִים בּוֹ מְבַקֵּשׁ מַשְׁכּוֹן שֶׁאֵין לוֹ גְּבוּל מֻגְדָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ כַּמָּה מָזוֹן וּמוֹתָרוֹת דְּרוּשִׁים לוֹ לְפַרְנָסַת בֵּיתוֹ לְכָל חַיֵּיהֶם. אֲפִלּוּ יִנָּתֵן לוֹ כֶּפֶל כִּפְלַיִם מִמָּה שֶׁנָּחוּץ לוֹ - לֹא תָּנוּחַ נַפְשׁוֹ וְלֹא יִסְתַּפֵּק בְּכָךְ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה אֹרֶךְ חַיָּיו וּמָתַי קִצּוֹ. שְׁטוּת הִיא לִדְרֹשׁ בַּקָּשָׁה שֶׁאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לִמְדֹּד אֶת הֶקֵּפָהּ, וּמִמֵּילָא לֹא יְקַבֵּל אוֹתָהּ.

כְּדֵי לְהָבִין אֶת הַנִּמּוּק הַשְּׁלִישִׁי כְּנֶגֶד "דּוֹרְשֵׁי הַמַּשְׁכּוֹנוֹת" מֵה' עָלֵינוּ לְהָבִין קֹדֶם בְּאֵילוּ תְּנָאִים נָהוּג לָקַחַת מַשְׁכּוֹן. הַסִּבָּה שֶׁבִּגְלָלָהּ לוֹקְחִים מַשְׁכּוֹן הִיא הַחֲשָׁשׁ שֶׁהַקּוֹנֶה לֹא יוּכַל לְשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹ, וְאָז יוּכַל הַמּוֹכֵר לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹ שֶׁל הַקּוֹנֶה בְּאֶמְצָעוּת הַמַּשְׁכּוֹן. נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ סוֹחֵר, שֶׁחַיָּב לַקּוֹנֶה סְכוּם כֶּסֶף עוֹד לִפְנֵי הַקְּנִיָּה הַנּוֹכְחִית. הֲרֵי לֹא מַתְאִים בְּמַצָּב כָּזֶה לְבַקֵּשׁ מַשְׁכּוֹן מֵהַקּוֹנֶה, וַאֲפִלּוּ יָצִיעַ לָתֵת מַשְׁכּוֹן בַּעֲבוּר הַקְּנִיָּה, בַּנְּתוּנִים הַלָּלוּ אֵין זֶה רָאוּי לָקַחַת מִמֶּנּוּ אֶת הַמַּשְׁכּוֹן שֶׁהִצִּיעַ: אִם הַמּוֹכֵר חַיָּב לוֹ, לַקּוֹנֶה, חוֹב קוֹדֵם, אֵיךְ יִקַּח מִמֶּנּוּ מַשְׁכּוֹן עַל חוֹבוֹ?!

 אִם מֵחֲבֵרוֹ לֹא יִקַּח מַשְׁכּוֹן, אִם הוּא עַצְמוֹ חִיֵּב לוֹ חוֹבוֹת קוֹדְמִים, קַל וְחֹמֶר שֶׁאֵין זֶה רָאוּי לְבַקֵּשׁ מַשְׁכּוֹן מֵהַבּוֹרֵא: הַלֹּא הָאָדָם חַיָּב לוֹ חוֹבוֹת רַבִּים לְאֹרֶךְ כָּל קִיּוּמוֹ, חוֹבוֹת רַבִּים כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ יְקַבְּצוּ אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁל כָּל הָאֲנָשִׁים מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם וְעַד יָמֵינוּ וְיִזְקְפוּ אוֹתָם לִזְכוּתוֹ - עֲדַיִן לֹא יִהְיֶה בָּהֶם כְּדֵי לְשַׁלֵּם לַבּוֹרֵא בַּעֲבוּר טוֹבָה אַחַת מֵהַחֲסָדִים הָרַבִּים שֶׁה' עָשָׂה עִמּוֹ.

אִם כֵּן, אֵיךְ לֹא יִתְבַּיֵּשׁ הָאָדָם לְהָעֵז פָּנִים וּלְבַקֵּשׁ מֵהַבּוֹרֵא שֶׁיַּקְדִּים וְיִתֵּן לוֹ מֵרֹאשׁ טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת נוֹסָף לְמָה שֶׁנָּתַן לוֹ כְּבָר? הָרֵי תּוֹסֶפֶת זוֹ עַצְמָהּ תְּהַוֶּה חוֹב נוֹסָף שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו לְשַׁלֵּם להקב"ה, וְאוּלַי בִּכְלָל לֹא יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְקַיֵּם אֶת מָה שֶׁהִבְטִיחַ תְּמוּרַת תּוֹסֶפֶת זוֹ, מִפְּנֵי שֶׁחַיָּיו יִכְלוּ בְּטֶרֶם יַסְפִּיק לַעֲשׂוֹת זֹאת?!

וְעַתָּה נִקְרָא אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "חוֹבַת הַלְּבָבוֹת"

וְהַשֵּׁנִי - שֶׁכָּל הַמְּקַבֵּל מַשְׁכּוֹן מֵחֲבֵרוֹ יֵשׁ לוֹ קִצְבָּה, וּלְבַקָּשָׁתוֹ תִּכְלָה. אַךְ בַּעַל הַדַּעַת הַזֹּאת, אֵין קֵץ לְבַקָּשָׁתוֹ, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה יַסְפִּיק לְפַרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ מִמָּזוֹן וּמוֹתָרִים, עַד יוֹם מוֹתָם. וְאִלּוּ הָיָה לוֹ מָמוֹן כִּפְלֵי כִּפְלַיִם מִמָּה שֶׁיַּסְפִּיק לוֹ, לֹא תָּנוּחַ נַפְשׁוֹ, מִפְּנֵי שֶׁקִּצָּם נֶעֱלַם וּמִדַּת יְמֵיהֶם אֵינָהּ יְדוּעָה. וְהוּא סָכָל בְּמָה שֶׁבִּקֵּשׁ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ תַּכְלִית אֶצְלוֹ וְלֹא שִׁעוּר.

וְהַשְּׁלִישִׁי - שֶׁהַמְּמַשְׁכֵּן אֶת חֲבֵרוֹ, אֵינֶנּוּ מְמַשְׁכֵּן אוֹתוֹ, אֶלָּא אִם לֹא קָדַם לוֹ חוֹב שֶׁהוּא חַיָּב בּוֹ, וְאֵינוֹ מַשֶּׁה בּוֹ מַשַּׁאת מְאוּמָה, וְהַדִּין עִמּוֹ. אֲבָל אִם קָדְמוּ לַחֲבֵרוֹ עָלָיו חוֹבוֹת שֶׁהוּא חַיָּב בָּהֶם, וְיָדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָלָיו חוֹבוֹת רְאוּיִים, אֵין לוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מַשְׁכּוֹן בְּשׁוּם פָּנִים, וְלֹא יִהְיֶה רָאוּי לְקַחְתּוֹ מִמֶּנּוּ, אֲפִלּוּ אִם יִתְנַדֵּב בּוֹ הַמְּמַשְׁכֵּן.

כָּל שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵא, שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל הָאָדָם מִן הַחוֹבוֹת הָרְאוּיִים, מָה שֶׁאִלּוּ הָיוּ מְקַבְּצִים מַעֲשֵׂי כָּל בְּנֵי אָדָם, בְּכָל יְמוֹת הָעוֹלָם, לְאִישׁ אֶחָד מֵהֶם - לֹא הָיָה מַסְפִּיק הַכֹּל לִגְמֹל טוֹבָה אַחַת מִטּוֹבוֹת הַבּוֹרֵא עָלָיו.

וְאֵיךְ לֹא יִתְבַּיֵּשׁ זֶה הָעַז פָּנִים לְבַקֵּשׁ מִן הַבּוֹרֵא שֶׁיַּקְדִּים טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת עַל מָה שֶׁקָּדַם לוֹ אֶצְלוֹ, וְיִכְבַּד הַחוֹב עָלָיו, וְשֶׁמָּא לֹא יְשַׁלֵּם לוֹ מָה שֶׁנָּדַר לוֹ מִן הָעֲבוֹדָה, בַּעֲבוּר כְּלוֹת יָמָיו וּבוֹא קִצּוֹ.

חזרה-פתיחה

הַנִּמּוּק הַשֵּׁנִי הוּא, שֶׁלְּכָל מַשְׁכּוֹן יֵשׁ שִׁעוּר וּמִדָּה בְּהֶתְאֵם לְגֹדֶל הַחוֹב. וְאִלּוּ הָאֲנָשִׁים הַדּוֹרְשִׁים מֵה'  שֶׁיִּתֵּן לָהֶם מֵרֹאשׁ אֶת פַּרְנָסָתָם הָעֲתִידִית כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּנּוּ לַעֲבֹד אוֹתוֹ - הֵם מְבַקְּשִׁים מַשְׁכּוֹן שֶׁמִּדָּתוֹ אֵינָהּ מֻגְדֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהָאָדָם עַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ מָהֵן הַהוֹצָאוֹת הַדְּרוּשׁוֹת לוֹ לְפַרְנָסַת בֵּיתוֹ לְכָל חַיֵּיהֶם. אֲפִלּוּ יִנָּתֵן לוֹ כֶּפֶל כִּפְלַיִם מִמָּה שֶׁנָּחוּץ לוֹ -לֹא יִסְתַּפֵּק בְּכָךְ, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה אֹרֶךְ חַיָּיו וּמָתַי יָבוֹא קִצּוֹ. שְׁטוּת הִיא אֵפוֹא לִדְרֹשׁ זֹאת, שֶׁהֲרֵי אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לֶאֱמֹד אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, וּמִמֵּילָא לֹא יְקַבֵּל אוֹתָהּ.

כְּדֵי לְהָבִין אֶת הַנִּמּוּק הַשְּׁלִישִׁי כְּנֶגֶד "דּוֹרְשֵׁי הַמַּשְׁכּוֹנוֹת" מֵה' יֵשׁ לָדַעַת אֶת מַטְּרַת הַמַּשְׁכּוֹן: אִם הַקּוֹנֶה לֹא יוּכַל לְשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹ, יוּכַל הַמּוֹכֵר לִפְרֹעַ אֶת הַחוֹב בְּאֶמְצָעוּת הַמַּשְׁכּוֹן שֶׁהֻפְקַד בְּיָדוֹ. מוּבָן שֶׁסּוֹחֵר, שֶׁחַיָּב לְקוֹנֶה שֶׁלּוֹ סְכוּם כֶּסֶף בְּשֶׁל חוֹב קוֹדֵם, לֹא יִדְרֹשׁ מַשְׁכּוֹן מֵהַלָּקוֹחַ, שֶׁהֲרֵי הוּא עַצְמוֹ חַיָּב לַקּוֹנֶה. אֲפִלּוּ יַצִּיעַ הַלָּקוֹחַ מֵעַצְמוֹ לָתֵת לַמּוֹכֵר מַשְׁכּוֹן בַּעֲבוּר הַקְּנִיָּה הַחֲדָשָׁה, יְסָרֵב הַמּוֹכֵר לָקַחַת מִמֶּנּוּ אֶת הַמַּשְׁכּוֹן שֶׁהִצִּיעַ.

הָרֵי הַדְּבָרִים בְּגֶדֶר קַל וְחֹמֶר: אִם מֵחֲבֵרוֹ לֹא יִקַּח מַשְׁכּוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עַצְמוֹ חַיָּב לוֹ חוֹבוֹת קוֹדְמִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵין זֶה רָאוּי לְבַקֵּשׁ מַשְׁכּוֹן מֵהַבּוֹרֵא, שֶׁהוּא, הָאָדָם, חַיָּב לוֹ חוֹבוֹת רַבִּים מִסְּפֹר מֵאָז יְצִירָתוֹ. חוֹבוֹת רַבִּים כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ יְקַבְּצוּ מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁל כָּל הָאֲנָשִׁים מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם וְעַד יָמֵינוּ וְיִזְקְפוּ אוֹתָם לִזְכוּתוֹ - עֲדַיִן לֹא יִהְיֶה בָּהֶם בִּכְדֵי לְשַׁלֵּם לַבּוֹרֵא בַּעֲבוּר טוֹבָה אַחַת מֵהַחֲסָדִים הָרַבִּים שֶׁה' עָשָׂה עִמּוֹ.

אִם כֵּן, אֵיךְ לֹא יִתְבַּיֵּשׁ לְהָעֵז פָּנִים וּלְבַקֵּשׁ מֵהַבּוֹרֵא שֶׁיַּקְדִּים וְיִתֵּן לוֹ מֵרֹאשׁ טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת בְּנוֹסָף לְמָה שֶׁנָּתַן לוֹ כְּבָר? הָרֵי הַטּוֹבוֹת הַלָּלוּ עַצְמָן יְהַוּוּ חוֹב נוֹסָף שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו לְשַׁלֵּם להקב"ה, וְאוּלַי בִּכְלָל לֹא יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְקַיֵּם אֶת מָה שֶׁהִבְטִיחַ להקב"ה בִּתְמוּרָה לְכָךְ, מִפְּנֵי שֶׁמִּכְסַת יָמָיו תִּסְתַּיֵּם לִפְנֵי שֶׁיַּסְפִּיק לַעֲשׂוֹת זֹאת?!

הַנִּמּוּק הַשֵּׁנִי הוּא, שֶׁלְּכָל מַשְׁכּוֹן יֵשׁ שִׁעוּר וּמִדָּה בְּהֶתְאֵם לְגֹדֶל הַחוֹב, וְאִלּוּ הָאֲנָשִׁים הַדּוֹרְשִׁים מֵה' שֶׁיִּתֵּן לָהֶם מֵרֹאשׁ אֶת פַּרְנָסָתָם הָעֲתִידִית כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּנּוּ לַעֲבֹד אוֹתוֹ - מְבַקְּשִׁים מַשְׁכּוֹן שֶׁלֹּא נִתָּן לֶאֱמֹד אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ מֵהֶן הַהוֹצָאוֹת שֶׁיִּדָּרְשׁוּ לוֹ לְפַרְנָסַת בֵּיתוֹ לְכָל חַיֵּיהֶם. אֲפִלּוּ יִנָּתֵן לוֹ כִּפְלַיִם מִמָּה שֶׁנָּחוּץ לוֹ -לֹא יִסְתַּפֵּק בְּכָךְ, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה אֹרֶךְ חַיָּיו. אִם כֵּן, טִפְּשִׁי לִדְרֹשׁ מַשְׁכּוֹן שֶׁאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לֶאֱמֹד, וּמִמֵּילָא לֹא יְקַבֵּל אוֹתוֹ.

הַנִּמּוּק הַשְּׁלִישִׁי כָּרוּךְ בַּהֲבָנָה שֶׁל מַטְּרַת הַמַּשְׁכּוֹן. נוֹהֲגִים לָקַחַת מַשְׁכּוֹן לְמִקְרֶה שֶׁהַקּוֹנֶה לֹא יוּכַל לְשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹ, וְיוּכְלוּ אָז לִפְרֹעַ אֶת הַחוֹב בְּאֶמְצָעוּת הַמַּשְׁכּוֹן. מוּבָן שֶׁבְּמִקְרֶה שֶׁהַסּוֹחֵר חַיָּב לַקּוֹנֶה חוֹב קֹדֶם, הוּא לֹא יִקַּח מַשְׁכּוֹן מֵהַקּוֹנֶה, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עַצְמוֹ חַיָּב לוֹ. וַאֲפִלּוּ יִתְנַדֵּב הַקּוֹנֶה וְיָצִיעַ לַמּוֹכֵר מַשְׁכּוֹן בַּעֲבוּר הַקְּנִיָּה הַחֲדָשָׁה, יְסָרֵב הַמּוֹכֵר לָקַחַת אֶת הַמַּשְׁכּוֹן שֶׁהִצִּיעַ.

אִם מֵחֲבֵרוֹ לֹא יִקַּח הָאָדָם מַשְׁכּוֹן בְּמִקְרֶה שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ חוֹבוֹת קוֹדְמִים, קַל וְחֹמֶר שֶׁאֵין זֶה רָאוּי לְבַקֵּשׁ מַשְׁכּוֹן מֵהַבּוֹרֵא, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ חוֹבוֹת רַבִּים מִסְּפֹר מֵאָז יְצִירָתוֹ. אָכֵן, חוֹבוֹתָיו רַבִּים כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ יִזְקְפוּ לִזְכוּתוֹ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁל כָּל הָאֲנָשִׁים מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם וְעַד יָמֵינוּ - עֲדַיִן לֹא יוּכַל לְשַׁלֵּם לַבּוֹרֵא בַּעֲבוּר טוֹבָה אַחַת מֵהַטּוֹבוֹת הָרַבּוֹת שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ.

אִם כֵּן, אֵיךְ יָעֵז פָּנִים לְבַקֵּשׁ מֵהַבּוֹרֵא שֶׁיִּתֵּן לוֹ מֵרֹאשׁ טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת נוֹסָפוֹת? הָרֵי הַתּוֹסֶפֶת הַזּוֹ עַצְמָהּ תְּהַוֶּה חוֹב נוֹסָף שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו לְשַׁלֵּם, וְאוּלַי לֹא יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְקַיֵּם אֶת מָה שֶׁהִבְטִיחַ לַה' בִּתְמוּרָה לְכָךְ, מִפְּנֵי שֶׁחַיָּיו יִסְתַּיְּמוּ לִפְנֵי שֶׁיַּסְפִּיק לַעֲשׂוֹת זֹאת?!

הַנִּמּוּק הַשֵּׁנִי הוּא, שֶׁלִּדְרִישָׁתוֹ שֶׁל כָּל הַמְּבַקֵּשׁ מַשְׁכּוֹן, יֵשׁ שִׁעוּר וּמִדָּה בְּהֶתְאֵם לְגֹדֶל הַחוֹב, וְאִלּוּ הָאֲנָשִׁים הַדּוֹרְשִׁים מֵה' שֶׁה' יִתֵּן לָהֶם מֵרֹאשׁ אֶת פַּרְנָסָתָם כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּנּוּ לַעֲבֹד אוֹתוֹ - מְבַקְּשִׁים מַשְׁכּוֹן שֶׁלֹּא נִתָּן לֶאֱמֹד אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ אֶת הַסְּכוּם שֶׁיִּזְדַּקֵּק לוֹ לִמְזוֹנוֹ וּלְסִפּוּק שְׁאַר צְרָכָיו עַד יוֹם מוֹתוֹ. שְׁטוּת הִיא אֵפוֹא לְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה שֶׁאֲפִלּוּ הוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַגְדִּיר אוֹתָהּ.

הַנִּמּוּק הַשְּׁלִישִׁי הוּא, שֶׁמַּטְּרַת  הַמַּשְׁכּוֹן נוֹעֲדָה לְמִקְרֶה שֶׁאִם הַקּוֹנֶה לֹא יוּכַל לְשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹ, יוּכְלוּ לִגְבּוֹת אֶת הַחוֹב מֵהַמַּשְׁכּוֹן. בְּמִקְרֶה שֶׁהַסּוֹחֵר חַיָּב לְקוֹנֶה מָעוֹת עוֹד לִפְנֵי הַקְּנִיָּה, לֹא מַתְאִים שֶׁיִּקַּח מַשְׁכּוֹן מֵהַקּוֹנֶה, אֲפִלּוּ יִתְנַדֵּב הַלָּה וְיָצִיעַ לַמּוֹכֵר מַשְׁכּוֹן מֵעַצְמוֹ - לֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ.

קַל וְחֹמֶר שֶׁאֵין זֶה רָאוּי לְבַקֵּשׁ מַשְׁכּוֹן מֵהַבּוֹרֵא, שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ חוֹבוֹת רַבִּים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֲפִלּוּ יִזְקְפוּ לִזְכוּתוֹ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁל כָּל הָאֲנָשִׁים מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם וְעַד יָמֵינוּ - עֲדַיִן לֹא יוּכַל לְשַׁלֵּם לַבּוֹרֵא בַּעֲבוּר טוֹבָה אַחַת מֵהַטּוֹבוֹת הָרַבּוֹת שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ.

אִם כֵּן, אֵיךְ לֹא יִתְבַּיֵּשׁ עַז פָּנִים זֶה לְבַקֵּשׁ מֵהַבּוֹרֵא שֶׁיִּתֵּן לוֹ מֵרֹאשׁ טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת נוֹסָפוֹת?! הָרֵי תּוֹסֶפֶת הַטּוֹבוֹת הַזּוֹ תַּכְבִּיד וְתַגְדִּיל אֶת חוֹבוֹ, וּמִי יוֹדֵעַ אִם אֹרֶךְ חַיָּיו יְאַפְשֵׁר לוֹ לְשַׁלֵּם בַּעֲבוּר תּוֹסֶפֶת זוֹ.

הַנִּמּוּק הַשֵּׁנִי הוּא, שֶׁלְּכָל מַשְׁכּוֹן יֵשׁ עֵרֶךְ נָקוּב וּזְמַן קָצוּב בְּהֶתְאֵם לְגֹדֶל הַחוֹב. הָאֲנָשִׁים הַדּוֹרְשִׁים מֵה' שֶׁיִּתֵּן לָהֶם מֵרֹאשׁ אֶת פַּרְנָסָתָם כְּדֵי שֶׁיַּעַבְדוּ אוֹתוֹ - מְבַקְּשִׁים מַשְׁכּוֹן לְלֹא מִדָּה, מִפְּנֵי שֶׁאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ לְכַמָּה הוּא זָקוּק לְמִמּוּן צְרָכָיו עַד יוֹם מוֹתוֹ. שְׁטוּת הִיא אֵפוֹא לְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה שֶׁאֲפִלּוּ הוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַגְדִּיר אוֹתָהּ.

הַנִּמּוּק הַשְּׁלִישִׁי הוּא, שֶׁמַּטְּרַת הַמַּשְׁכּוֹן הִיא שֶׁיּוּכְלוּ לִגְבּוֹת אֶת הַחוֹב מֵהַמַּשְׁכּוֹן בְּמִקְרֶה שֶׁהַקּוֹנֶה לֹא יוּכַל לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹ. אֲבָל בְּמִקְרֶה שֶׁהַסּוֹחֵר חַיָּב לְקוֹנֶה מָעוֹת עוֹד לִפְנֵי הַקְּנִיָּה, לֹא מַתְאִים שֶׁיִּקַּח מִמֶּנּוּ מַשְׁכּוֹן, אֲפִלּוּ יַצִּיעַ הַלָּה מֵעַצְמוֹ לָתֵת מַשְׁכּוֹן.

כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לְבַקֵּשׁ מַשְׁכּוֹן מֵהַבּוֹרֵא, שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ חוֹבוֹת רַבִּים כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ יְקַבְּצוּ יַחַד אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁל הַנִּבְרָאִים מֵאָז בְּרִיאַת הָעוֹלָם - עֲדַיִן לֹא יוּכַל לְשַׁלֵּם לַבּוֹרֵא בַּעֲבוּר טוֹבָה אַחַת מֵהַטּוֹבוֹת הָרַבּוֹת שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ. אִם כֵּן, אֵיךְ לֹא יִתְבַּיֵּשׁ עַז פָּנִים זֶה לְבַקֵּשׁ מֵהַבּוֹרֵא שֶׁיִּתֵּן לוֹ מֵרֹאשׁ טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת נוֹסָפוֹת קֹדֶם שֶׁעָבַד אוֹתוֹ? הָרֵי הַתּוֹסֶפֶת הַזּוֹ עַצְמָהּ תַּגְדִּיל אֶת חוֹבוֹ, וּמִי יוֹדֵעַ אִם אֹרֶךְ חַיָּיו יְאַפְשֵׁר לוֹ לְשַׁלֵּם בַּעֲבוּר חוֹבוֹ.

 

נמשיך מחר, בעז"ה