שיעור 94

אָנוּ לוֹמְדִים עַתָּה אֶת הַפֶּרֶק הַשִּׁשִּׁי, הַדָּן בָּאֲנָשִׁים הַמַּתְנִים אֶת עֲבוֹדָתָם לה' בְּכָךְ שֶׁיִּתֵּן לָהֶם הַבּוֹרֵא מֵרֹאשׁ כְּמַשְׁכּוֹן אֶת פַּרְנָסָתָם לְמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם. אוֹ-אָז הֵם יִתְפַּנּוּ לַעֲבֹד אוֹתוֹ. אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מְכַנֶּה רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי: "כַּת הַמְּמַשְׁכְּנִים אֶת ה'". הַיּוֹם בְּעֶזְרַת ה' נְסַיֵּם לִלְמֹד אֶת שִׁבְעַת הַנִּמּוּקִים הַמַּסְבִּירִים, כִּי אֵין טַעַם לִדְרִישָׁה זוֹ.

הַנִּמּוּק הַשִּׁשִּׁי הוּא, שֶׁאִלּוּ הָיָה נוֹטֵל הַמַּשְׁכּוֹן יוֹדֵעַ שֶׁחֲבֵרוֹ יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ עוֹד קֹדֶם מוֹעֵד הַפֵּרָעוֹן, וּבְנוֹסָף לָזֶה יְשַׁלֵּם בְּטוּב לִבּוֹ עַל הַהַמְתָּנָה לַתַּשְׁלוּם כִּפְלַיִם מִסְּכוּם הַחוֹב, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ מַשְׁכּוֹן. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵין לְבַקֵּשׁ מַשְׁכּוֹן מה', שֶׁאָנוּ מַכִּירִים אֶת טוּב הַנְהָגָתוֹ וְאֶת שֶׁפַע חַסְדּוֹ, בֶּעָבָר וּבַהוֹוֶה, וְכִי הוּא גּוֹמֵל עַל מַעֲשֵׂינוּ הַטּוֹבִים שָׂכָר רַב בְּמִדָּה שֶׁאֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת וְשֶׁאֵין לְתָאֲרָהּ בַּמִּלִּים, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "עַיִן לֹא-רָאָתָה, אֱלֹהִים זוּלָתְךָ, יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה-לוֹ" (ישעיה סד ג). כְּלוֹמַר, שָׂכַר שֶׁעַיִן לֹא רָאֲתָה כְּמוֹתוֹ, זוּלָת ה', וְהוּא עוֹמֵד וּמוּכָן לַבּוֹטְחִים בַּה' וּמַמְתִּינִים לַשָּׂכָר שֶׁיִּנָּתֵן בְּחַסְדּוֹ (ע"פ פֵּרוּשׁ 'טוּב הַלְּבָנוֹן'). אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁהַמְּבַקֵּשׁ מַשְׁכּוֹן מה' עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁל גְּנַאי.

הַנִּמּוּק הַשְּׁבִיעִי הוּא, שֶׁכַּאֲשֶׁר נוֹטְלִים מַשְׁכּוֹן לוֹקְחִים מֵהַקּוֹנֶה חֵפֶץ שְׁוֵה עֵרֶךְ לַהַלְוָאָה אוֹ לַקְּנִיָּה. לְמָשָׁל, אִם עֵרֶךְ הַהַלְוָאָה הוּא אֶלֶף שְׁקָלִים, לֹא יִקְּחוּ בַּעֲבוּרָהּ כְּמַשְׁכּוֹן חֵפֶץ שֶׁשָּׁוְיוֹ 2000 שְׁקָלִים. אֲבָל הַמְּמַשְׁכֵּן אֶת הַבּוֹרֵא וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָתֵת לוֹ מֵרֹאשׁ אֶת דְּמֵי כַּלְכָּלָתוֹ, אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לָתֵת דָּבָר תְּמוּרַת מַשְׁכּוֹן זֶה! הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידָיו מֵרֹאשׁ - לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם, וְאַף אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יוּכַל בֶּעָתִיד לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹתָיו הַקּוֹדְמִים, קַל וַחֹמֶר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יִהְיֶה בִּיכָלְתּוֹ לְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹבוֹת הַחֲדָשִׁים שֶׁנֵּטֶל עַל עַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ צַדִּיק אֵינוֹ פּוֹרֵעַ חוֹבוֹתָיו לה' עַל טוֹבוֹתָיו עִמּוֹ לְלֹא עֶזְרָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, כְּפִי שֶׁקִּלֵּס וְשִׁבֵּחַ אַחַד הַחֲסָדִים בְּאוֹמְרוֹ: "וַאֲפִלּוּ הַמַּשְׂכִּיל  הַמֵּבִין אֶת גְּדֻלָּתְךָ וְאֶת חֲסָדֶיךָ, לֹא בְּמַעֲשָׂיו הוּא מִתְפָּאֵר, אֶלָּא בְּשִׁמְךָ וּבְרַחֲמֶיךָ, שֶׁהִכְשַׁרְתָּ אֶת לְבָבוֹ לָדַעַת אוֹתְךָ, שֶׁהֲרֵי כָּל צִדְקוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא רַק בְּעֶזְרָתְךָ, וּבְךָ הֵם מִתְפָּאֲרִים וְאוֹמְרִים: "בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כָל-הַיּוֹם; וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה" (תהילים מד ט).

וְעַתָּה נִקְרָא אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "חוֹבַת הַלְּבָבוֹת"

וְהַשִּׁשִּׁי - כִּי הַמְּקַבֵּל מַשְׁכּוֹן מֵחֲבֵרוֹ, אִלּוּ הָיָה בָּרוּר לוֹ שֶׁיִּפְרְעֵהוּ קֹדֶם זְמַנּוֹ, וְיִגְמְלֵהוּ תַּחַת הַמְתָּנָתוֹ, כֶּפֶל מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְלוֹ, לְחֶסֶד עָלָיו, לֹא הָיָה מְמַשְׁכֵּן אוֹתוֹ בְּשׁוּם פָּנִים.

וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר יָדַעְנוּ מִנְהָגוֹ הַטּוֹב עִמָּנוּ, וְטוּבוֹ הַגָּדוֹל עָלֵינוּ, חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, וְשֶׁהוּא גּוֹמֵל עַל מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה וְהָעֲבוֹדָה בְּמָה שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה בַּדַּעַת, כָּל שֶׁכֵּן - שֶׁיְּסֻפַּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עַיִן לֹא-רָאָתָה, אֱלֹהִים זוּלָתְךָ, יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה-לוֹ" (ישעיה סד ג), יוֹתֵר הוּא גְּנַאי גָּדוֹל שֶׁנְּמַשְׁכֵּן אוֹתוֹ.

וְהַשְּׁבִיעִי - כִּי הַמְּמַשְׁכֵּן אֶת חֲבֵרוֹ, אֵינוֹ מְמַשְׁכְּנוֹ, אֶלָּא אַחַר שֶׁהוּא יָכֹל לִמְלֹאת מָה שֶׁמָּשַׁכְנוּ בַּעֲבוּרוֹ מֵהוֹן הָעוֹלָם. אֲבָל הַמְּמַשְׁכֵּן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּהַקְדָּמַת הַטּוֹבוֹת אֵלָיו, אֵין לוֹ יְכֹלֶת לְשַׁלֵּם הָעֲבוֹדָה עֲלֵיהֶן, וְלֹא מֻבְטָח לִפְרֹעַ מָה שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מִן הַחוֹבוֹת הַיְּשָׁנוֹת, כָּל שֶׁכֵּן הַחֲדָשׁוֹת. שֶׁהָאָדָם הַצַּדִּיק - אֵינֶנּוּ פּוֹרֵעַ חוֹבוֹת טוֹבַת הָאֱלֹהִים עָלָיו אֶלָּא בְּעֵזֶר הָאֱלֹהִים לוֹ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֶחָד מִן הַחֲסִידִים בְּתִשְׁבְּחוֹתָיו: "וְאַף הַמַּשְׂכִּיל הַיּוֹדֵעַ אוֹתְךָ, לֹא בְּמַעֲשֵׂהוּ יִתְהַלֵּל כִּי אִם בְּשִׁמְךָ וּבְרַחֲמֶיךָ, אֲשֶׁר הֲכִינוֹתָ אֶת לְבָבוֹ לָדַעַת אוֹתְךָ, כִּי בְּךָ יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְּלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כָל-הַיּוֹם; וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה" (תהילים מד ט).

חזרה-פתיחה

הַנִּמּוּק הַשִּׁשִּׁי הוּא שֶׁאִלּוּ הָיָה נוֹטֵל הַמַּשְׁכּוֹן יוֹדֵעַ שֶׁחֲבֵרוֹ יַחְזִיר אֶת חוֹבוֹ עוֹד לִפְנֵי מוֹעֵד הַפֵּרָעוֹן, וּבְנוֹסָף לְתַשְׁלוּם הַחוֹב יְשַׁלֵּם בְּטוּב לִבּוֹ עַל הַהַמְתָּנָה לְפֵרָעוֹן כִּפְלַיִם מִסְּכוּם הַחוֹב, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ מַשְׁכּוֹן. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵין לְבַקֵּשׁ מַשְׁכּוֹן מֵה' וּמַעֲשֶׂה שֶׁל גְּנוּת הוּא, שֶׁהֲרֵי אָנוּ מַכִּירִים אֶת רֹב חַסְדּוֹ, בֶּעָבָר וּבַהוֹוֶה, וְיוֹדְעִים כִּי הוּא גּוֹמֵל עַל מַעֲשֵׂינוּ הַטּוֹבִים שָׂכָר גָּדוֹל וְרַב שֶׁאֵינוֹ מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת וְשֶׁאֵין לְתָאֵר בַּמִּלִּים, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "עַיִן לֹא-רָאָתָה, אֱלֹהִים זוּלָתְךָ, יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה-לוֹ" (ישעיה סד ג).

הַנִּמּוּק הַשְּׁבִיעִי הוּא, שֶׁכַּאֲשֶׁר נוֹטְלִים מֵהַקּוֹנֶה מַשְׁכּוֹן, לוֹקְחִים דָּבָר שְׁוֵה עֵרֶךְ לַהַלְוָאָה אוֹ לַקְּנִיָּה. אֲבָל הַמְּמַשְׁכֵּן אֶת הַבּוֹרֵא וּמְבַקְּשׁוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ מֵרֹאשׁ אֶת כַּלְכָּלָתוֹ, אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לָתֵת דְּבַר תְּמוּרַת מַשְׁכּוֹן זֶה. הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידָיו לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם בֶּעָתִיד יוּכַל לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹתָיו הַקּוֹדְמִים, קַל וַחֹמֶר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יִהְיֶה בִּיכָלְתּוֹ לְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹבוֹת הַחֲדָשִׁים... שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ צַדִּיק אֵינוֹ פּוֹרֵעַ חוֹבוֹתָיו לַה' לְלֹא עֶזְרָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, כְּפִי שֶׁאָמַר אַחַד הַחֲסִידִים בְּתִשְׁבְּחוֹתָיו לה': "וַאֲפִלּוּ הַמַּשְׂכִּיל  הַמֵּבִין אֶת גְּדֻלָּתְךָ וְאֶת חֲסָדֶיךָ, לֹא בְּמַעֲשָׂיו הוּא מִתְפָּאֵר, אֶלָּא בְּשִׁמְךָ וּבְרַחֲמֶיךָ, שֶׁהִכְשַׁרְתָּ אֶת לְבָבוֹ לָדַעַת אוֹתְךָ. שֶׁהֲרֵי כָּל צִדְקוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא רַק בְּעֶזְרָתְךָ, וּבְךָ הֵם מִתְפָּאֲרִים וְאוֹמְרִים: "בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כָל-הַיּוֹם; וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה" (תהילים מד ט).

הַנִּמּוּק הַשִּׁשִּׁי הוּא שֶׁאִלּוּ הָיָה נוֹטֵל הַמַּשְׁכּוֹן יוֹדֵעַ שֶׁחֲבֵרוֹ יַחְזִיר אֶת חוֹבוֹ עוֹד לִפְנֵי מוֹעֵד הַפֵּרָעוֹן, וּבְנוֹסָף לָזֶה בְּטוּבוֹ יְשַׁלֵּם לוֹ כִּפְלַיִם מִסְּכוּם הַחוֹב כִּתְמוּרָה עַל הַהַמְתָּנָה לַפֵּרָעוֹן - בְּוַדַּאי לֹא הָיָה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ מַשְׁכּוֹן. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵין לְבַקֵּשׁ מַשְׁכּוֹן מה' וּמַעֲשֶׂה שֶׁל גְּנוּת הוּא, שֶׁהֲרֵי אָנוּ מַכִּירִים אֶת רֹב חַסְדּוֹ, בֶּעָבָר וּבַהוֹוֶה, וְכִי הוּא גּוֹמֵל שָׂכָר שֶׁאֵין לְתָאֵר בְּמִלִּים, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "עַיִן לֹא-רָאָתָה, אֱלֹהִים זוּלָתְךָ, יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה-לוֹ" (ישעיה סד ג).

הַנִּמּוּק הַשְּׁבִיעִי הוּא שֶׁהַמַּשְׁכּוֹן שֶׁלּוֹקְחִים מֵהַקּוֹנֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת שְׁוֵה עֵרֶךְ לַתְּמוּרָה שֶׁקִּבֵּל. אֲבָל הַמְּמַשְׁכֵּן אֶת הַבּוֹרֵא וּמְבַקְּשׁוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ מֵרֹאשׁ אֶת כָּל צְרָכָיו, אֵין לוֹ מָה לָתֵת תְּמוּרַת מַשְׁכּוֹן זֶה! אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידָיו לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם, בִּפְרָט כְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יוּכַל לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹתָיו הַקּוֹדְמִים, קַל וַחֹמֶר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יַעֲמֹד בְּתַשְׁלוּם הַחוֹבוֹת הַחֲדָשִׁים... שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ צַדִּיק אֵינוֹ פּוֹרֵעַ חוֹבוֹתָיו לה' אֶלָּא בְּעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, כְּפִי שֶׁאָמַר אַחַד הַחֲסָדִים: "וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמֵּבִין אֶת גְּדֻלָּתְךָ וְאֶת חֲסָדֶיךָ, לֹא בְּמַעֲשָׂיו הוּא מִתְפָּאֵר, אֶלָּא בְּשִׁמְךָ וּבְרַחֲמֶיךָ, שֶׁהִכְשַׁרְתָּ אֶת לְבָבוֹ לָדַעַת אוֹתְךָ. שֶׁהֲרֵי צִדְקוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא בְּעֶזְרָתְךָ, וּבְךָ הֵם מִתְפָּאֲרִים וְאוֹמְרִים: "בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כָל-הַיּוֹם; וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה" (תהילים מד ט).

הַנִּמּוּק הַשִּׁשִּׁי הוּא שֶׁאִלּוּ יָדַע שֶׁחֲבֵרוֹ יַחְזִיר אֶת חוֹבוֹ לִפְנֵי מוֹעֵד הַפֵּרָעוֹן, וְעוֹד יְשַׁלֵּם לוֹ כִּפְלַיִם מִסְּכוּם הַחוֹב עַל שֶׁהִמְתִּין לַפֵּרָעוֹן - בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא הָיָה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ מַשְׁכּוֹן. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵין לְבַקֵּשׁ מַשְׁכּוֹן מֵה', שֶׁאָנוּ מַכִּירִים אֶת רֹב חַסְדּוֹ, בֶּעָבָר וּבַהוֹוֶה, וְכִי הוּא גּוֹמֵל שָׂכָר שֶׁאֵין לְתָאֵר בַּמִּלִּים.

הַנִּמּוּק הַשְּׁבִיעִי הוּא, שֶׁהַמַּשְׁכּוֹן שֶׁלּוֹקְחִים צָרִיךְ לִהְיוֹת שְׁוֵה עֵרֶךְ לַתְּמוּרָה שֶׁנִּתְּנָה. אִם כֵּן מָה יִתֵּן הָאָדָם לַבּוֹרֵא כִּתְמוּרָה לְכָךְ שֶׁיְּסַפֵּק לוֹ כָּל צְרָכָיו?! הֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְמַלֵּא תַּפְקִידִים שֶׁטֶּרֶם הִגִּיעַ זְמַנָּם, מָה גַּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יוּכַל לִפְרֹעַ חוֹבוֹת קוֹדְמִים, קַל וַחֹמֶר כֵּיצַד יַעֲמֹד בְּתַשְׁלוּם הַחוֹבוֹת הַחֲדָשִׁים... שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ צַדִּיק מְשַׁלֵּם לַה' רַק בְּעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, כְּפִי שֶׁשִּׁבֵּחַ אַחַד הַחֲסָדִים: "וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמֵּבִין אֶת גְּדֻלָּתְךָ וְאֶת חֲסָדֶיךָ, לֹא בְּמַעֲשָׂיו הוּא מִתְפָּאֵר, אֶלָּא בְּכָךְ שֶׁהִכְשַׁרְתָּ אֶת לְבָבוֹ לָדַעַת אוֹתְךָ. שֶׁהֲרֵי צִדְקוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא בְּעֶזְרָתְךָ, כְּפִי שֶׁכָּתוּב בִּתְהִלִּים: "בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כָל-הַיּוֹם; וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה" (תהילים מד ט).

 

הַנִּמּוּק הַשִּׁשִּׁי הוּא שֶׁאִלּוּ יָדַע שֶׁחֲבֵרוֹ יַחְזִיר אֶת חוֹבוֹ לִפְנֵי מוֹעֵד הַפֵּרָעוֹן, וְעוֹד יְשַׁלֵּם לוֹ כִּפְלַיִם מִסְּכוּם הַחוֹב עַל שֶׁהִמְתִּין לַפֵּרָעוֹן - לֹא הָיָה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ מַשְׁכּוֹן בְּשׁוּם אֹפֶן. קַל וַחֹמֶר שֶׁאֵין לְבַקֵּשׁ מַשְׁכּוֹן מֵה', שֶׁאָנוּ מַכִּירִים אֶת רֹב חַסְדּוֹ, בֶּעָבָר וּבַהוֹוֶה, וְכִי הוּא גּוֹמֵל שָׂכָר שֶׁאֵין לְתָאֵר בַּמִּלִּים.

הַנִּמּוּק הַשְּׁבִיעִי, שֶׁמַּשְׁכּוֹן לוֹקְחִים בְּשֹׁוִי סְכוּם הַהַלְוָאָה. הָאָדָם שֶׁרוֹצֶה לָקַחַת מַשְׁכּוֹן מה' אֵינוֹ יָכוֹל לָתֵת בִּתְמוּרָה דָּבָר, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁלֵּם לה' עַל חוֹבוֹת הֶעָבָר, לֹא כָּל שֶׁכֵּן עַל הַחוֹבוֹת הַחֲדָשִׁים. וְגַם עֲבוֹדָתוֹ אֶת ה'  גַּם הִיא נַעֲשֵׂית רַק בְּעֶזְרַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ, כְּמוֹ שֶׁשִּׁבֵּחַ אַחַד הַחֲסִידִים: וַאֲפִלּוּ הַמַּשְׂכִּיל הַמֵּבִין גְּדֻלָּתְךָ, אֵינוֹ מִתְפָּאֵר בְּמַעֲשָׂיו אֶלָּא בְּשִׁמְךָ וּבְרַחֲמֶיךָ שֶׁהֵכַנְתָּ אֶת לִבּוֹ לְהַכִּירְךָ, כִּי רַק בְּעֶזְרָתְךָ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת צַדִּיק.

 

סִיַּמְנוּ אֶת הַפֶּרֶק!

נַקְדִּישׁ דַּקּוֹת סְפוּרוֹת נוֹסָפוֹת כְּדֵי לַחְזֹר עַל שִׁבְעַת הַנִּמּוּקִים הַמַּסְבִּירִים אֶת הַטָּעוּת וְהַסִּכְלוּת שֶׁל "כַּת לוֹקְחֵי הַמַּשְׁכּוֹנוֹת" - אֵלּוּ שֶׁכִּבְיָכוֹל מְמַשְׁכְּנִים אֶת ה' וּמְצַפִּים שֶׁיִּתֵּן לָהֶם מֵרֹאשׁ אֶת פַּרְנָסָתָם בְּרֶוַח לַכֹּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, בְּטַעֲנָה שֶׁרַק כָּךְ יוּכְלוּ לִהְיוֹת פְּנוּיִים לַעֲבֹד אוֹתוֹ כָּרָאוּי.

  1. פּוֹעֵל אֵינוֹ מְמַשְׁכֵּן אֶת מַעֲבִידוֹ בַּעֲבוּר מַשְׂכָּרְתּוֹ, וּבְוַדַּאי שֶׁעֶבֶד לֹא יָעֵז לַעֲשׂוֹת כָּךְ לַאֲדוֹנוֹ. אִם כֵּן, כֵּיצַד יָעֵז נִבְרָא לַעֲשׂוֹת כָּךְ לְבוֹרְאוֹ?!
  2. שֹׁוִי הַמַּשְׁכּוֹן צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּהֶתְאֵם לְגֹדֶל הַחוֹב. כְּשֶׁאָדָם מְבַקֵּשׁ אֶת פַּרְנָסָתוֹ לֶעָתִיד, הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ אֹרֶךְ חַיָּיו וּלְמָה יִזְדַּקֵּק בָּהֶם, כָּךְ שֶׁלַּמַּשְׁכּוֹן שֶׁהוּא דּוֹרֵשׁ אֵין מִדָּה. לְמַעְלָה מִכָּךְ, גַּם אִם יִתְּנוּ לוֹ וְכָל כַּמָּה שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ, לֹא יִסְתַּפֵּק בְּכָךְ, כָּךְ שֶׁלֹּא יַשִּׂיג פניות לַעֲבוֹדַת ה'.
  3. הָאָדָם אֵינוֹ לוֹקֵחַ מַשְׁכּוֹן מִמִּי שֶׁהוּא עַצְמוֹ חִיֵּב לוֹ חוֹבוֹת קוֹדְמִים, וְלָאָדָם חוֹבוֹת גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים לְבוֹרֵא מֵאָז יְצִירָתוֹ.
  4. שְׁלוֹשׁ הַסִּבּוֹת שֶׁבשלַן לוֹקְחִים מַשְׁכּוֹן - הַחֲשָׁשׁ שֶׁיִּתְרוֹשֵׁשׁ וְלֹא יוּכַל לִפְרֹעַ אֶת הַחוֹב, שֶׁיִּתְכַּחֵשׁ לַחוֹב אוֹ שֶׁיֵּעָלֵם בַּעַל הַחוֹב וְלֹא נִתָּן יִהְיֶה לִדְרֹשׁ אֶת חוֹבוֹ -לֹא יִתָּכְנוּ כְּלָל אֵצֶל הַבּוֹרֵא.
  5. הַמַּשְׁכּוֹן מַרְגִּיעַ אֶת הָאָדָם, מִפְּנֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יוּכַל לִפְרֹעַ אֶת הַחוֹב. אֲבָל הַהוֹן שֶׁיְּקַבֵּל מֵרֹאשׁ לְכַלְכָּלָתוֹ לֹא יוּכַל לָתֵת לוֹ שַׁלְוַת נֶפֶשׁ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עָלוּל לְהֵאָבֵד, וְכֵן הַהִתְעַסְּקוּת בַּהוֹן יְכוֹלָה לִהְיוֹת הַסִּבָּה שֶׁתִּמְנַע מִמֶּנּוּ לְהִתְפַּנּוֹת לַעֲבוֹדַת ה'.
  6. אֵין צֹרֶךְ לָקַחַת מַשְׁכּוֹן מִמִּי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁיִּפְרַע חוֹבוֹ, וְעוֹד טֶרֶם זְמַנּוֹ, וְעוֹד יְשַׁלֵּם בְּטוּב לִבּוֹ כִּפְלַיִם עַל הַהַמְתָּנָה וְהַסַּבְלָנוּת. קַל וַחֹמֶר שֶׁגְּנוּת הִיא לָקַחַת מַשְׁכּוֹן מה', שֶׁוַּדַּאי יִפְרַע, וְיַרְעִיף חַסְדּוֹ עָלֵינוּ.
  7. אָדָם לוֹקֵחַ מַשְׁכּוֹן רַק אִם בָּרוּר לוֹ שֶׁיּוּכַל לָתֵת אֶת מָה שֶׁהִתְחַיֵּב תְּמוּרָתוֹ. וְהָרֵי אָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִפְרֹעַ אֲפִלּוּ אֶת חוֹבוֹת הֶעָבָר לה', כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ בָּטוּחַ שֶׁיּוּכַל לִפְרֹעַ אֶת הַחוֹבוֹת הַחֲדָשִׁים שֶׁהוּא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עִם לְקִיחַת הַמַּשְׁכּוֹן.

 

נמשיך מחר, בעז"ה