שיעור 35

    לָמַדְנוּ כִּי מִן הַדִּין, פַּרְנָסָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַמִּתְפַּרְנְסִים בְּיֹשֶׁר וְאֵינָם מִתְפַּתִּים לְיִצְרָם צְרִיכָה לִהְיוֹת קַלָּה, לְלֹא טֹרַח וִיגִיעָה, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁתֵּי הַסִּבּוֹת שֶׁבְּגִינָן עַל הָאָדָם לַעֲמֹל לְפַרְנָסָתוֹ אֵינָן קַיָּמוֹת בְּעוֹלָמָם. אַךְ בַּמְּצִיאוּת לְעִתִּים הַצַּדִּיקִים עֲמֵלִים קָשֶׁה לְפַרְנָסָתָם – לְעֻמַּת רְשָׁעִים הַמִּתְפַּרְנְסִים בְּקַלּוּת וּבְרֶוַח. הֲיִתָּכֵן? שְׁאֵלָה זוֹ כְּבָר שָׁאֲלוּ נְבִיאִים וַחֲסִידִים וְהִיא מוֹפִיעָה בִּפְסוּקִים רַבִּים […]